עץ יוסף על בראשית רבה צב:ו

עובדא הוה בדרומא. ארץ יהודה נקראת כן במשניות ובמדרשים. והביא זה לכאן משום דהבקר אור אתא לאשמועינן שלעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב כדאי' בריש פסחים. ובפ"ק דתעניות מייתי הך עובדא לראיה שראוי לעשות כן:

והוה קאים ולביש זוגוי בלילא. יש מפרשים זוגו מלבושיו. ויש מפרשים מנעליו. והמעריך כתב שזו נוסחא משובשת ובספר כ"י ולבש זיינוי. ונוסחא זו היא אמת שלפי שהיה לובש כלי זיין לכן היו האורחים בוטחים בו והלכו קודם אור היום עכ"ל:

ואמר להון כו' והיה אומר לאותן האורחים שהיו שם קומו צאו לכם שאני עושה לכם לויה והיו יוצאים האורחים. וגזלנים היו מקדימין לפניהם והיו גוזלים אותם. ואח"כ היו הגזלנים נכנסים עם אותו הפונדקי והיו חולקים עמו את אשר גזלו מהאורחים:

ואתקבל תמן ללון שם:

קם הפונדקי בלילה והיה לובש כלי זיינו ואמר לר"מ קום כו':

אית לי אח כו' בלשון חכמה אמר כן:

מסכי פי' מצפה:

ואנא כו' ואנכי יושב ומצפה לו מתי יבא וילך עמי. א"ל הפונדקי ואנה הוא אותו האח. א"ל בבית הכנסת והטעם שכן היה דרך האורחים ללון בבית הכנסת כדאי' בפ' ערבי פסחים. א"ל הפונדקי ומה שמו של אותו אח. ואנכי אלך ואקרא אותו:

כל ההוא לילא כו' כל אותו הלילה היה הולך אותו הפונדקי וקרא על שערי בה"כ כי טוב כי טוב ולא היה שום בן אדם עונה אותו:

ושוי חמריה ועשה חמורו ר"ל תקנו לרכוב עליו:

א"ל הא אתא ליה וירא אלהים את האור כי טוב. והאורה אח לנפש האדם שהיא אור אלהים כאומר נר אלהים נשמת אדם (יפ"ת):