עץ יוסף על בראשית רבה פה:ד

חירה הוא חירם. כי חי שנים רבות לפי שהיה אוהב שבט יהודה וסייע את שלמה בבנינו. ור"י בר סימון ס"ל דחירה וחירם לאו אחד ממש הוא אלא דחירם מלך צור היה מזרע חירה. שהיה למוד אותה משפחה להיות אוהב לשבט הזה ולכך חי שנים רבות והצליח במלכותו. ושמעינן מיניה מעלת השבטים שנתדבקו בהם גדולי מלכות (נזה"ק):

להיות אוהב כו'. שהיה אוהב את יהודה ואת דוד ואת שלמה:

על דעתיהון דרבנן שחירה הוא חירם חיה קרוב לאלף ור' שנה לפי שמענין יהודה עד יציאת מצרים יותר מר"י שנה שהרי ר"י שנה היו במצרים. ומיציאת מצרים עד בנין הבית ת"פ שנה ות"י שנה שעמד הבית. וחירם חי עד אחר החורבן שהרי יחזקאל ניבא עליו כמ"ש אמור לנגיד צור והיינו חירם שנתגאה על שסייע במלאכת ביהמ"ק כדאי' בילקוט. וגם חי איזה שנים קודם שנדבק ביהודה. הרי שחי קרוב לאלף ור' שנה:

ועל דעתיה דר"י לפחות חי קרוב לת"ק שנה שלדעת הכל חירם דשלמה היינו מלך צור דיחזקאל:

גברא תגרא פי' סוחר. ע"ד כנעניה נכבדי ארץ. ולכאורה הוא כמ"ד לעיל פ' פ"ד שלאחיותיהם נשאו השבטים. וזהו שאמרו לעיל סוף סימן ג' ירידה היא לו שנשא לנכרית שאע"פ שאינה כנענית ממש. מ"מ נכרית היא:

בוצינא דאתרא נר ת"א בוצינא. כלו' החשוב שבעיר ומאור עיניהם. ושוע קדריש כד"א ולא נכר שוע לפני דל. ובא להודיענו בזה שבח השבטים שנתדבקו בהם נכבדי ארץ:

שהוער מן העולם פי' שהורק מן העולם. כי השמות יורו על העתיד. והוא ע"ד שאחז"ל אשר שם שמות אל תיקרי שמות אלא שמות:

שהביא אנינה כי בעבור שלא רצה בתיקון אחיו להקים לו זרע לעשות קורת רוח לנפש אחיו המת. הביא אנינה לעצמו שימות גם הוא כאחיו:

שנשתלשל מן העולם הוא ט"ס וצ"ל שנשתלשל בעולם. ובעל א"א הגיה שנתשל בעולם. כלו' העמיד שלשלת יוחסין בעולם ככתוב בד"ה:

כזיב פסקת. ד"א שם מקום. כצ"ל. ולפרש גירסתנו ה"פ שהמקום נקרא כזיב (מלשון אשר לא יכזבו מימיו) על שפסקה מלדת. וע' ברש"י בחומש:

חורש בגנות כו'. ר"ל שבגמר ביאה שפך זרעו על הארץ. ורש"י פי' בא עליה שלא כדרכה. וכוונתו היה שלא תתעבר: