עץ יוסף על בראשית רבה פה:יא

מכאן שנאבדו בפ"ק דסוטה מפרש מדה"ל למימר היא מתוצאת. ופרש"י היא מתוצאת משמע לשון הוצאה על כרחו היא מוצאת משמע לשון מציאה:

שנאבדו במס' סוטה קאמר בת סמאל וריחקן בא גבריאל וקירבן. ופרש"י סמאל רחקן כדי שתשרף ולא יצא דוד ממנה המכה את אדום בגיא מלח:

היא והוא צריכין לצאת. משום דכתיב הוא וקרינן היא. ונראה שפירושו שכשגזרו עליה שריפה גזרו ג"כ על הבועל ולכן שאלו את פיה מי היה. והיתה תשובתה לאיש אשר אלה לו אנכי הרה (יפ"ת):

בקש לכפור מפני הבושה. אבל לא היה ירא מן המיתה דהא לא ידעו כי כלתו היא (יפ"ת):

הכר נא בוראך ולא תאבד אותי ואת עוברי. שאל"כ בתר דקאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה מה צ"ל הכר נא ובמס' סוטה אין נא אלא לשון בקשה:

שלך ושל בוראך שהרי הקב"ה המציאן לה כדלעיל:

אמרת לאביך הכר כו'. נתב' לעיל פ' פ"ד: