עץ יוסף על בראשית רבה פה:י

לא סוף דבר ג' שלמים. כלו' לאו דוקא אמר ג' שלמים אלא אפי' רובו כו':

ולא סוף דבר וגם הנה הרה לזנונים. כן הוא בהמדרש שעם יפ"ת ונזה"ק ופירשו שר"ל לא מיבעי' שזינתה אלא שגם היא הרה לזנונים שהיתה מטפחת כו' וה"ק ולא די שזינתה אלא שמתפארת בהריונה עם היותו לזנונים ואינה בושה:

מלכים אני מעוברת אין זה בדרך נבואה. אלא שידעה שיהודה מלך באחיו ותתפאר כי מזרע זה יצליח למלוכה ולגואלים ונתקיים זה בזרעה שיצאו ממנה מלכי ב"ד. וגואלים כגון עתניאל ואבצן שהיו מושיעים את ישראל (יפ"ת):

בתו של שם היתה. בפ"ק דסוטה משמע שלאו בתו ממש היתה ע"ש:

ובת איש כהן ושם כהן היה דשם הוא מלכי צדק. ואע"פ שניטלה ממנו הכהונה כדאי' בפ"ד דנדרים. לא ניטלה אלא מזרעו כדאי' התם. וע"כ דנוה בשריפה משום כבודו של אביה שהוא כהן כדכתיב את אביה היא מחללת (הרא"מ):

הוציאוה ותשרף אע"ג דבת כהן שומרת יבם שזינתה אינה במיתה כלל כמו שמפורש בסנהדרין. עיין תירוץ ברא"ם: