עץ יוסף על בראשית רבה פד:י

כך יהיו הנביאים כו'. שרמז להם שהנביאי' יוכיחום בלשון זה שמעו נא את אשר ה' אומר. וטעם הרמז הזה שלפי שהוא היה מבקש אהבתם ומספר להם חלומו כדרך האהובים והם שונאים אותו. קנתרם כי זה דרכם שהרי הנביאים יוכיחום בזה כמה שאמר שם עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך וגו' כי העליתיך מארץ מצרים וגו' (יפ"ת) ואית דגרסי אמר הקב"ה כך יהיו נביאים מוכיחים אתכם שמעו נא וגו'. וכ"ה במת"כ דרמיז שמעשה האבות סימן לבנים שכך יהיו הנביאים מוכיחים אותם שמעו נא וגו' (נזה"ק):

והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו' והנה קמה אלומתי וגם נצבה אתם כונסים פירות ואני כונס פירות. שלכם רקובים ושלי עומדים. ר' לוי ור' אחא כו'. כצ"ל ור"ל שהת"ק דורש סוף הפסוק והנה קמה אלומתי שאלומתי יהיה לה קיום והעמדה שלא ירקבו. ור' לוי דורש רישא דקרא מאלמים אלומים מרמז אלילים אלמים. ור' אחא דריש כל הפסוק כולו מאלמים אלומים עתידים אתם להעלים עלי דברים כו' והנה קמה אלומתי משתיקותא דאמא זכות אמי ששתקה לאחותה היא שעמדה לי להצילני ולהמליכני:

פירות שלכם רקובים כי כשהודיע יוסף ענין הרעב נשמע בכל העולם והכל צברו בר בשני השבע אלא שהרקיב כדלקמן פ' צ"א:

עתידים אתם כו' וה"ק יוסף להם אין לכם לתלות הסרחון בירבעם הבא משבטי בעשותו עגלים לאלילים למכשול העם כי הלא עתידים לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם. כלו' שיעשו עגל במדבר קודם בזמן לעגליו של ירבעם ולומר לפניו אלה אלהיך ישראל. וממילא הוא לא חידש הדבר אלא צרעת נושנת היא מימי קדם (נזה"ק):

ומאן קאים לי מי עמד לי להצליני ולהמליכני זכות אמי ששתקה לאחותה. וזהו והנה קמה אלומתי:

משתוקיתא דאמא קאים לי. והנה קמה אלומתי וגם נצבה. והנה תסבינה אלמתיכם וגו' כנגד חמשה. כצ"ל שמתחיל לדרוש סיום המקרא דמאלמים אלומים הנ"ל ויצרף להם עוד ג"פ. אלומתי. אלומתיכם. לאלומתי. ויהיה ה' פעמים לשון אלומה כנגד ה' השתחוואות העתידות. א' בפעם ראשון. ב' בפעם שני ויכינו את המנחה. ג' כשחזרו העירה עם הגביע. ד' אחר מות אביהם וילכו גם אחיו ויפלו לפניו. ואולי כי וישתחו ישראל על ראש המטה הוא הה':

רשעים ירבעם ואחאב משבט יוסף קאתו:

הוא מעמיד מלכים. ולולא זה לא היה מעמיד רק שופטים. או שלא ירמוז החלום רק עליו בעצמו: