עץ יוסף על בראשית רבה פב:ז

חלולה ככברה והבר מצוי. ע' מ"ש רש"י בחומש שבא לפרש הטעם למה נקרא כדי מחרישה ל' כברת. לכן אמר בשעה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה דהיינו ע"י המחרישה והבר של תבואה מצוי אח"כ ולכך נקרא מקום המחרישה כברת שהוא נוטריקין לשון כברה ולשון בר. ורבנן מפרשי שלכך נקרא כדי המחרישה כברת בלשון בר וכבר ונוטריקין היא (נזה"ק):

והבר והדגן:

ג' הם שנתקשו כו'. כלו' בג' אלו מצינו ענין קישוי הלידה שמתו בשעת לידתן:

אשת פנחס בן עלי הכהן:

עד יום מותה לא היה לה ולד. דאם לאו הכי לימא סתמא לא היה לה ולד:

שפעת שצעקה כמו כיולדה אפעה. וכן דריש בויק"ר פ' כ"ט ופעלכם מאפע ממאה פעיות שהאשה פועה בשעה שהיא יושבת על המשבר: