עץ יוסף על בראשית רבה פ:י

אלא בני יעקב שלא נטלו עצה מיעקב. וה"ק אע"פ שהם בני יעקב לא עשו עצמן אלא כשמעון ולוי דהיינו כשאר אנשים שאינם בניו לפי שלא נטלו עצה ממנו:

שמעון ולוי שלא נטלו עצה זה מזה. משום דהוה סגי דלכתוב בני יעקב שמעון ולוי. אבל שני ל"ל אלא לומר שלא היו שניהם כאחד בעצה אלא כ"א לבדו (יפ"ת):

וכי אחות שניהם היתה. ר"ל מיתורא דאחי דינה משמע דלא אתא אלא להודיע שהם לבדם אחיה (יפ"ת):

שנתן אהרן נפשו עליה. כשנצטרעה והיינו במה שאמר בי אדוני שפי' בי ממש תחול בי מדת הדין ולא בה (יפ"ת):

שנתנה נפשה על אומתה. בכדי להחטיא את ישראל ולהציל את עמה:

איש חרבו כו' בני י"ג שנה היו. שאז הגיעו לכלל גבורת איש שנעשו בני י"ג שנה. ולהודיע תוקף גבורתם כי אף בהיותם עוד צעירים בני י"ג עכ"ז מלאה לבם ללחום נגד עיר מלאה (נזה"ק):

בטוחים היו כו'. שהיו בטוחים על זכות אביהם שיעשה להם נס. ומתחלה לא אבו להלחם ולבטוח על יעקב. שהבינו שלא יחפוץ אביהם בזה רק אח"כ בכדי שלא יהרגו מהגוים אשר סביבותיהם שיתקבצו עליהם בטחו על כחו של זקן. וזה שמסיים ולא כו' רוצה כו':

ולא היה אבינו יעקב רוצה כו'. כלו' אע"פ שבטחו בזכות אביהם אין זה מפני שברצון אביהם היו עושים כן. אלא שלא ברצונו עשו. וכשראה אביהם שבניו בסכנה שם נפשו עליהם. ואמר אם יבואו וכו' אני נלחם כנגדם: