עץ יוסף על בראשית רבה עח:ח

הדא אמרה אחרון כו'. כלומר להכי איכפל קרא לאשמועינן שהניחם בסדר הזה לומר דאחרון אחרון חביב שעל כן שם החביבים יותר באחרונה:

כרחמן שבאבות. משום דהול"ל כרחם אבות בלשון רבים. לכן אמר שרמז לאב היותר רחמן והיינו רחמן שבאבות:

זה אברהם שהיה אב המון גוים ובא לעורר רחמים על הסדומיים הרשעים:

אמר אברהם חלילה לך. בשוח"ט מייתי מדכתיב האף תספה צדיק עם רשע. ולפ"ז ניחא כי במדת רחמים בא כדמסיים שישא למקום למען הצדיקים. אבל לפי מה שהביא כאן מדקאמר חלילה לך קשה כי אין זה אלא מדת הדין שלא ימות צדיק עם רשע וכדמסיים בה השופט כל הארץ לא יעשה משפט (יפ"ת):

זה יעקב הוא היה ראוי להיות נשאר באחרונה. כי כן דרך השיירות שהעם עוברים תחלה והאדון בא אחריהם אלא לכך הוא עבר לפניהם משום דאמר מוטב דיגע בי ולא בהם. ומזה למדנו הפלגת רחמיו על בניו (יפ"ת):

למה שבע דהוה הכנעה יותר מדאי. ואינו ראוי להראות את עצמו נכנע כ"כ פן יאמר אויבי יכלתיו:

על שם כי שבע כו'. כלו' שרמז לעשו שאע"פ שהוא נכנע לפניו בוטח בה' כי בשבע צרות יצילנו:

לפנים משבעה קנקלים חדרים. כי כן דרך גדול הדיינים:

לא זז משתטח כו' שההשתחויות כנגד ה' היה. ופירש שבע הרבה כמו והחזיקו שבע נשים (יפ"ת). וכן הוא בזוהר ס"ז: