עץ יוסף על בראשית רבה עח:ז

מאן אזיל כו' מי ילך ויפייס אותו:

אמר להון כו' אמר להם השועל בואו עמי לשם ואני אפייס אותו כי אדע ש' משלים ובהם אפייס אותו:

אגומין פי' טוב וישר (א"א). והערוך פי' בלשון יוני נלך:

ציבחר מעט:

אנשי מאה פי' שכחתי מאה:

אית במאתן ברכאן בשלהי ברכות ירוש'. כל ברכיא טבין וברכיא דאורייתא בישין. ופירושו לשון הסתפקות וקמצנות. וכן כאן פירושו יש די וסיפוק במאתים משלים לפייסו. וכן פי' בעל מוסף הערוך בערך ברך ג':

יש בי כח מוהיה המחנה הנשאר לפליטה דייק דמשמע בעל כרחו כדפרש"י בחומש. ולדעת ר' יהודה ב"ס אין זה אלא בכח תפלה לא יעזבנו ה' לגמרי. ולר' לוי הוא בכח מלחמה שעכ"פ ה' יעזרהו במקצת שיהיה המחנה הנשאר לפליטה:

וכיון דמטא כו' ואף ע"פ שכבר התפלל ואמר הצילני נא מיד אחי. אולי עיקר התפלה היתה צריכה בעת ראותו את עשו. כי בהביטו אליו יכוין אל הכנעתו. אבל כשבא להתפלל כשראהו לא יכול כי נבעת (יפ"ת):

ואינש זכותיה תקום ליה. כצ"ל (א"א ויפ"ת):