עץ יוסף על בראשית רבה עח:ג

ר' ברכיה בשם ר' לוי כו'. ה"ג בספרים המדויקים ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר ממה שמקים דבר עבדו אין אנו יודעים שעצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה. אלא מקים דבר עבדו זה מלאך אחד שנגלה על יעקב אבינו וא"ל עתיד הקב"ה להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך אני עתיד לעמוד הה"ד בית אל ימצאנו וגו' ונגלה עליו הקב"ה לקיים גזירתו של אותו מלאך שא"ל לא יעקב ואף הקב"ה א"ל כן הה"ד ויאמר לו אלהים שמך יעקב וגו' לא יעקב וגו' ירושלים שכל הנביאים מתנבאין עליה עאכ"ו שיקיים דברי נביאיו. ועיין לקמן פ' פ"ב. ור"ל שהמקרא יפורש בל' תימה ודרך ק"ו ומה אם הקב"ה מקים דבר עבדו והיינו המלאך האחד שנגלה על יעקב. כ"ש וק"ו שועצת מלאכיו ישלים לקיים גזירתו בענין ירושלים. והוא דברי כל הנביאים שנבאו נחמות על ירושלים. ונקראו הנביאים מלאכים כמבואר בריש ויק"ר ע"ש. וכן ודאי יוכל המלאך להקרא עבד ה':

לא שיעקר שם יעקב כו'. דכוונת הכתוב הוא שמך יעקב הוא מ"מ. אלא ולא יקרא שמך העיקר עוד יעקב כי אם ישראל יהיה עיקר שמך ויעקב טפל ועיין לעיל פ' מ"ו סי' ו':

נתגוששת עם העליונים. פירוש שרית מל' התאבקות וגשישות:

עם העליונים הוא המלאך שיכול לו:

הוא דהוה אמר ליה כו' כראות פני אלהים. היינו מלאך. ומכיון שהמלאך נדמה לו כעשו בודאי שרו של עשו היה:

מה פני אלהים דין כו' מה פני אלהים ולא יראו כו'. לא גרסינן לה ואגב שיטפא דגרס לה לקמן בפירוש דקרא כתבוהו כאן (יפ"ת):

את הוא שאיקונין כו'. שרית ל' שררה שנחשב לשר כאחד מצבא המרום אחר שצורתך חקוקה למעלה אצל המלאכים. ופי' אלהים מלאכים סתם. וכן עם אנשים נחשבת לשר וגדול: