עץ יוסף על בראשית רבה עח:א

על שאתה מחדשנו שהשינה היא מיתה קטנה להאדם. שכל איבריו נחים ושקטים מפעולותיו ושובתים. והשכל איננו אתו. ואנו מפקידים נשמותינו בלילות בידו של הקב"ה כשכל האיברים עייפים מטורח היום והקב"ה מחזירם לנו בבקר חזקות כאילו הם חדשות. וע"ז אנו מברכין מחזיר נשמות לפגרים מתים מזה אנו יודעים תחה"מ כי זה מעין תחה"מ:

אמר ר"א ממה שאתה מחדשנו בבקרן של מלכיות כלו' שדרך המלכות העומדת לדחות המלכות שקדמתה כמדי לבבל ויון לפרס שהאחת דוחה את הראשונה ומבטלת שמה. וישראל לעולם קיימים ולא נשכח שמם חלילה ואדרבה הם מתחדשים בהצלחה אצלם מזה נדע שרבה אמונתך שאמונתך רבה לגאלנו. כי לולא ה' שהיה לנו אזי ח"ו היינו נאבדים אצלם ואחר שהוא תמיד משגיח עלינו בוודאי יגאלנו בעת קץ:

אין כת של מעלה מקלסת ושונה כו' פי' שאין אותן המלאכים שכבר אמרו שירה חוזרים לומר פעם שניה. כי בכל בוקר בורא מלאכים חדשים כמ"ש חדשים לבקרים:

והא כתיב ויאמר שלחני כו' והגיע זמני לומר שירה. דה"ק מוכרח אתה לשלחני כי הגיע זמני לומר שירה ועבור זה מוטל עליך לשלחני מפני כבוד שמים. וא"כ מוכח מזה שאין כת המלאכים שאומרים שירה נבראים בכל בוקר שהרי זה עומד מהלילה והגיע זמנו לומר שירה בבקר ואין סברא לומר שאותו המלאך באותה הלילה נברא ומיד בא להתגושש עם יעקב ועוד הלא שרו של עשו היה:

א"ל חניקא סברית למחנקני. פי' שאתה סבור למנוע הדבור ממני כמו מאיש החנוק שאינו יכול לדבר כן אתה חושב שאין לי תשובה מה להשיב לך על קושייתך ובאמת אני אומר ומשיב מה הוא דין דכתיב וכו':

זה מיכאל וגבריאל ר"ל מיכאל וגבריאל ודדמין להם שהם שרי מעלה ואין מתחלפין. וה"ה שרו של עשו שהוא מן השרים. עוד י"ל דפליג אדלעיל וס"ל דלא שרו של עשו היה אלא או מיכאל או גבריאל משום דבמדרש אבכיר אי' דמלאך זה היה מיכאל. ובר"מ פ' בא דף י"ח אי' דמלאך זה היה גבריאל. ולכן כדי לצאת ידי שניהם נקט הכא מיכאל וגבריאל כלו' או זה או זה. ובא להראות לו שלא יתיירא מעשו מק"ו:

שחיק טמיא ישחקו ויטחנו עצמותיו:

ולאן אינון כו' ולהיכן הם הולכים א"ל מהיכן שהן נבראים:

מן נהר דינור (עיין ביפ"ת בארוכה ותמצא נחת):

כהדין ירדנא כו' כירדן הזה שאינו פוסק מלכת יום ולילה:

ומן אן הוא אתי. ומהיכן הוא בא אותו נהר דינור. א"ל מזיעות של חיות הקודש מפני שהם נושאים כסא הכבוד:

סונקתדרון יועץ המלך:

נטר הוינא פי' פעם אחת הייתי שומר בבית פעור וראיתי שם שהירדן שעובר משם מהלך ביום ובלילה וי"ג אתר הוא בבית פעור. ופי' מקום יש שם שמהלך ביום ובלילה. ואל תתמה איך אפשר שמהלך במקום זה ונפסק במקום זה. כי אולי יש מקום בנתיים שסותמים דרך המים ומעכבים אותם בלילה. ומהמקום ההוא ואילך הוא שאינו מהלך בלילה. ועד המקום ההוא הולך ביום ובלילה (יפ"ת):

ר"מ ור"י ור"ש. פליגי בעלמא מנא לן דגדולים הצדיקים ממה"ש. דר"מ יליף לה מכי מלאכיו יצוה לך לשמרך דמי גדול השומר כו'. ור"י יליף לה מעל כפים ישאונך ור"ש יליף לה משלחני ומש"ה מייתי לה הכא:

מי גדול השומר כו' ר"ל כשהמלך מצוה בהכרח על איזה מעבדיו לשמור את אחד מבני עמו מנזק אז ודאי הנשמר גדול מן השומר ומדכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך א"כ ודאי דצדיק עדיף ממלאך:

מן מה דכתיב כי מלאכיו כו' והיינו ביעקב כדלעיל פרשה ע"ה:

רבי יהודה אומר מי גדול הנושא כו' דלא מיבעי שמירה שאינו אלא השגחה בעלמא. וגם אינו אלא הרחקת הנזק ולא תוספת טובה ותועלת. אלא אף זו שמוטל עליהם לעובדם בפועל ממש לנשאם כדכתיב על כפים ישאונך והוא ענין תוספת טובה ותועלת (נזה"ק):

מן מה דכתיב על כפים ישאונך. והיינו ביעקב שנשאוהו בקפיצת הדרך כדאיתא בשוח"ט (יפ"ת):

ר' שמעון אומר מי גדול המשלח או המשתלח מן מה דכתיב ויאמר. כצ"ל וכן הוא בילקוט כאן ובשוח"ט. והוא הוסיף עוד דלא מיבעי שמירה ונשיאה שהוא ע"פ ציווי ה' כדכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך על כפים ישאונך וגו' אלא אף זו שהצדיק יש לאל ידו לגזור מעצמו על המלאך לעשות כחפצו ורצונו אף בלא גזירת צווי ה' וכדאשכחן ביעקב שא"ל המלאך שלחני דמשמע שלא היה יכול לזוז משם מבלי רשותו של יעקב אע"פ שלא היה גזירת שמים בדבר להיות מתעכב תחת רשותו של יעקב אלא יעקב תפסו מעצמו. וע"ז אמר מי גדול השולח או המשלח (נזה"ק):