עץ יוסף על בראשית רבה עו:ב

לא היא יראה ולא היא צרה. בתמיה כי כשירא ידענו שהוא מיצר:

אלא ויירא שלא יהרג ויצר שלא יהרוג את אחרים. כצ"ל. וכן הוא ברש"י בחומש (נזה"ק):

מכח ישיבת א"י כו'. שחשש שמא יענש על מה שישב אצל לבן אחר ז' שנים כי תנאי אמו וישבת עמו ימים אחדים דהיינו ז' שנים כדלעיל:

מכח כיבוד אב ואם. תאמר שמת אותו זקן ובא עלי להרגני שהרי כך אמר יקרבו ימי אבל אבי וגו' א"ר יהודה ב"ס כצ"ל (א"א) שמ"ש ויצר לו הוא צרת מיתת אביו (ועיין ביפ"ת):

תאמר עד כאן היו התנאים כו'. שמפרש וייצר לו על העתיד דאפי' ינצל עכשיו בכח ההבטחה מ"מ שמא רק עד כאן היו התנאים ושמרני בדרך הזה ולא יותר (נזה"ק):

שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז. משום שמא יגרום החטא כדקאמר בפ"ק דברכות. כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה:

הנה אנכי עמך הקב"ה א"ל הנה אנכי עמך והוא אמר כמסתפק אם יהיה אלהים עמדי. ואתיא כמ"ד לעיל פ"ע מסורסת היא הפרשה וההבטחה הנה אנכי עמך נאמרה לו קודם שאמר אם יהיה אלהים עמדי:

כי אהיה עמך כך אמר הקב"ה למשה:

בן נולד לך וסוף פסוק כי שלמה יהיה שמו וא"כ בטוח היה מה' שימלוך תחת אביו. ומה היה צריך לומר כן יאמר ה' על מה שאמר דוד להורידו לגיחון ולמשחו למלך תחתיו. אלא אמר כו':