עץ יוסף על בראשית רבה עה:יג

באותה שעה אמר כו'. דריש קרא דפן יבא והכני אם על בנים דרמיז אאותו ואת בנו:

שור או שה תרגום ותורתא או שיתא כמ"ד שאינו נוהג אלא בנקבות. לזה אמר אם על בנים:

מי יקרא בו. ר"ל אם לא תמחה בעשו שיעבור על אותו ואת בנו א"כ אין מקבל תורה לעתיד שמי יתן לבו לקרוא בו מאחר שאתה לא מחית בעשו שיעשה להם דבר נגד דעת התורה:

לסמות את עיניו בזה לקרב דעתו אצלו במה שחלק לו כבוד בדורון. וזהו כענין השוחד הגורם להטות לב הדיין ולקרבו אצלו בהנאת דורון:

שנאמר והאבדתי חכמים כו'. ר"ל מדכתיב והאבדתי חכמים וגו' א"כ ש"מ שיש בהם חכמים. ועיין בויק"ר פ"ה:

מהו ורוח תשימו דה"ל למימר הבדל תשימו או הפרש תשימו (נזה"ק):

אם יהיה צרות כו'. ורמז הצרות בעדרים שהם מנחה לעשו. וכן פי' הרמב"ן עשה רמז שיהיו הארנוניות שיגבו מזרעו של יעקב בריוח והמתינה בין זו לזו:

והבטיחו שהוא מושיע לזרעו מכל צרותם בזכותו שנא' יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. כצ"ל וה"ג בספרים המדויקים. וכלו' שהבטיחו להיות סימן לבניו כי כאשר הושיע ה' לו והצילו מיד אחיו. כן יציל ה' את זרעו מזרע אחיו בזכותו. ועל זה נאמר יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב ולא קאמר אברהם ויצחק אלא לפי שהוא בצרותיו נעשה סימן לבניו (נזה"ק):