עץ יוסף על בראשית רבה עד:יד

לשון פרסי שמדברים בלשון ארמית. והא"א כתב שצ"ל לשון סורסי ופי' הערוך לשון ארם צובה ושאר ארצות שכבשן דוד והיא נקראת סורסי על שם סוריא וכן הוא בירושלמי סוטה פ"ז:

בתורה ויקרא לו לבן יגר שהדותא דאל"כ מאחר שגלעד ויגר סהדותא הכל אחד מה טעם להזכיר דברי לבן בלשונם אלא להודיע חבת לשון ארמי (יפ"ת):

כדנה תאמרון להום כו'. שאם לא הי' חשיבות בלשון הזה לא היה נכתב אלא בלשון הקדש:

וידברו הכשדים כו'. שאם לא היה חשיבות בלשון הזה לא היה נכתב בלשונם:

יסתר אכ"כ כי יסתר הוה משמע אות הזה יהיה לכל אחד למגן ולמחסה אשר בו יסתר איש מרעהו לבל יוכל להזיקו. אבל השתא דכתיב נסתר איש מרעהו משמע דה"ק אנחנו נסתר עצמינו איש מרעהו (יפ"ת):

אמר רבי ראובן כלהון בנותיו היו כו'. כל האגדה כדלעיל כי לא נשנית אלא משום דברי רבנן דמפקי ליה מאם תענה את בנותי (יפ"ת):

לאחר מיתתן מאחר שיש לו בנים מהן הוא גנאי להן שירשו אחרות כבוד אמם: