עץ יוסף על בראשית רבה עג:ט

למחר בתך כו'. כלו' לאחר זמן וכמוהו הרבה במקרא:

יוצאה ומתענה כד"א וישכב אותה ויענה. והוא נגד לשון וענתה בי. ולולי שהיה לו חטא מעט לא אירע זה. כי חונה מלאך ה' סביב ליראיו:

היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע. כלו' היה חוזר להפריע ולבטל להפך דברו. ומפרש ותחלף את משכורתי עשרת מונים היית משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא ומעקודים לברודים עשרה פעמים ומביא ראיה מהן לו יהי כדברך. דלשון הן הוא קבלת דבריו והודאה עליהן. ומלת לו היינו לשון שמא כמו לו ישטמנו יוסף. וא"כ הן תשובות סותרות שבתחלה הודה ואמר הן ושוב חזר בו ואמר שמא יהי כדברך. ומהשתא שמעינן דותחלף את משכורתי היינו חזרה מהתנאי היה עשרה מונים דהיינו פעמים (יפ"ת). או דייק כן משום דהמתרצה לאיזה דבר מספיק לתשובת הן. או בתשובת לו פירוש הלואי תהיה כמו שאמרת. או בתיבת יהיה. או במאמר כדבריך. ולמה נאמר ד' תשובות כאחד. אלא ע"כ שהיה חזרה למפרע בין כל תשובה ותשובה (הרי"מ):

היה חוזר בו עשרה פעמים ומפורש בזוהר וישלח הטעם מפני שיש עשרה מדרגות בטומאה ובכל המדרגות עמד לבן כלפי יעקב ולא היה יכול לו:

רבנן אמרי עשרה פעמים דעשרת מונים היינו מאה פעמים דמונים פי' מנינים ומספרים. שהמספר הכולל הוא העשרה שאז הוא נכנס בגדר המנין:

מנהון בישין פי' מהם רעים. מנהון עקרין פי' מהם עקרות. ומנהון קווסרין פי' עקומות כקשת הנקרא בערבי קווס (מעריך). והמוסף הערוך כתב שפי' בלשון רומיי חלשים מפני חולי פנימי והולכים ודלים ויש בהם טורח גדול לרעותן. ועוד שהחולות אין דרכם ללדת. ודייק זאת מדכתיב הנותרות חסר וא"ו לכן דרשינן ליה לשון נפילה כמו נתר ככיה כו' במסכת חולין. ופירושו שם שנפלו שניו הגדולים והקטנים: