עץ יוסף על בראשית רבה עב:ב

יברוחין כתרגומו. ויש להם ריח טוב. וכן כתיב הדודאים נתנו ריח. והן על צורת בן אדם כי יש להם דמות ראש וידים. וי"א כי יועילו להריון. ועיין ביפ"ת:

מיישין פי' בערוך פרי של אילן ששמו מייש:

למ"ד שעורים כו' ולמ"ד יברוחין מיישין פשיטא דהפקר הוו. אלא אפי' למ"ד שעורים נמי הפקר הוי אז שהיה בימי קציר חטים שאין דרך להניח השעורים בשדה עד הזמן ההוא. ולהכי כתיב וימצא דודאים להורות שהיה הפקר ולא שמור כמציאה:

תדע לך כלו' אצ"ל שהדודאים לא היו מן הגזל אלא עוד נדע מזה שהיו רחוקים מן הגזל. שהרי לא הביא אלא דודאים עם היות ימי קציר חטים והימים ימי בכורי כל מיני פירות והיה יכול להביא מפירות אחרים מהאילנות הנמצאים בארץ:

בשעת ביכור כל מיני איפורייא. והערוך גרס בשעת בירור כל מיני איפורייא. ומפרש איפורייא פירות:

ואם כך היו שמורים מגזל הארץ. שדרך האנשים בעלי האילנות שלא להקפיד כ"כ במי שיפשוט ידו ויקח קצת מהפירות. וכ"ש שנזהרו מכל שאר גזל כענין משא ומתן:

להודיעך עד היכן כו' שלא תאמר ספור זה שלא לצורך:

שלא טעמן ס"ל כמ"ד מיישין:

עד שהביאם לאמו. ולאביו לא חש כי הולך בשדה כמוהו וימצא רבים כאלה (יפ"ת):