עץ יוסף על בראשית רבה סז:ד

כל מי שהוא אומר הקב"ה וותרן לעבור על כל פשעים (רש"י):

יתוותרון בני מעוהי פי' יופקרו חייו וגופו שמורה על הבריות לחטוא. אלא מאריך אפיה לעוברי רצונו וגובה אח"כ את שלו לשלם לו גמול הראוי לו. והא דכתיב נושא עון ועובר על פשע היינו לשבים (יפ"ת):

והיכן נפרע לו כו' אע"פ שיעקב עשה כן במצות אמו. מ"מ לא היה מוכרח לשמוע בזה קול אמו לגנוב דעת אביו. ומ"מ על גניבת דעת אביו לא נענש לפי שבסוף מחל לו:

בחכמת תורתו במרמה ת"א בחוכמתא דעל ידה ילמוד להבין ברמאות וכמ"ש בפ' היה נוטל כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית:

מחכך בגרונו פי' מנענע ונוחר בגרונו כמנהג בני אדם שעושים כן בקצפם על חבריהם ומבקשים לבזותו ורמז זה במלת הכי (יפ"ת):

את בכורתי לקח ושתקתי לו משום דלא כיילינהו אהדדי משמע דהכי קאמר לא די שבכורתי לקח ושתקתי לו. ועכשיו שלקח גם ברכתי אשתוק לו זה לא יתכן (יפ"ת):

מן הנצולת מן הריקנות והגרועות דהבדלת מיבעי ליה: