עץ יוסף על בראשית רבה ס:יג

דווים לשון כל לבב דוי:

ושפופין שפלים וירודים שהלכה על כרחם:

ולא היו מפרינין אלא בפה. ולא היו מפייסין לה אלא בפה (ערוך) או פי' לשון שבח וברכה (רמב"ן סדר ויחי). ודייק זה דלא ה"ל למימר אלא ויאמרו אחותינו את היי וגו' ומה ת"ל ויאמרו לה אלא ללמדך שהאמירה לא היתה אלא לה להפטר ממנה בברכה כפי דרך הארץ. אבל לבם בל עמה לפי שעברה על דעתם (נזה"ק):

שלא יהיו אומרים כו'. כלו' שלא יהיה להם פתחון פה לקבל שכר שתפלתן עשתה פירות (יפ"ת):

ברכת אובד כו' זה לבן. וס"ל שתפלתן עשתה פירות:

אלופים מעשו דס"ל דאי אלפי כמשמעו בכלל רבבה נינהו אלא אלפי ל' אלופים דהיינו שרים ונגידים. וגם רבבה ברבוי עם. ונתקיים שניהם אלופים מעשו ורבבה מיעקב:

שובה ה' כו'. דהתם נמי אלפי הוא לשון אלופים: