עץ יוסף על בראשית רבה נט:ה

יפיפית מבני אדם כו'. מזמור זה נדרש באברהם כדלעיל פ' ל"ט ויפיפית דריש ביה יופי כפול שנתיפה בעליונים ותחתונים. ומפרש נתיפית בעליונים שנא' הן אראלם צעקו חוצה במעשה עקידה כל מה"ש היו מליצי יושר בעדו להציל את בנו ממות כדלעיל פ' נ"ו סי' ז'. ונתיפה בתחתונים שאמרו לו בני חת נשיא אלהים אתה בתוכנו ולעיל פ' נ"ח שא"ל מלך את עלינו כו' וזה היה לפי שהוצק חן בשפתותיך בדבורו בנחת ודרך ענוה. על כן ברכך אלהים לעולם וה' ברך את אברהם בכל (נזה"ק):

מי יעלה בהר ה' זה אברהם. שבאברהם נתקיים כל זה:

זה אברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. כן הוא הגי' במדרשים אבל הנזה"ק גריס זה אברהם ע"ש ולך לך אל ארץ המוריה. וכן הוא בשוח"ט. ופי' שהר ה' הוא הר המוריה שעלה בו אברהם:

אל המקום אשר עמד שם את פני ה'. נראה שהיה מקום קדוש קבוע לעמוד שם את פני ה'. והכוונה שלא בהר ה' בלבד אלא בכל מקום קדוש לא יקום כי אם נקי כפים וגו' (יפ"ת):

ובר לבב חלילה כו'. שדן אותם לזכות כי אולי יש בהם קצת צדיקים. אבל בשוח"ט גרס ובר לבב ומצאת את לבבו נאמן לפניך. ואומר והאמין בה' (יפ"ת):

נפשו של נמרוד שרדף אברהם אחריו והרגו שהרי אמרפל הוא נמרוד שלא בחנם הרגו שהוא ביקש להרגו תחלה והבא להרגך השכם והרגו (רש"י) ובשוח"ט הגירסא נשתנה ע"ש:

ישא ברכה מאת ה' וצדקה ואברהם זקן וה' ברך. בשוח"ט לא גרס אלא ישא ברכה מאת ה' וה' ברך את אברהם בכל. ונראה דהכא נמי לא גרסינן לה:

אברהם היה מברך את הכל. כי נתברכו כלם בעבורו מן השמים כדכתיב ונברכו בך כל משפחות האדמה וכדדרשינן מיניה הגשמים והטללים בזכותך. ועז"א ומי בירך את אברהם הקב"ה מברכו וה' ברך את אברהם בכל כלו' הקב"ה בעצמו ברכו בלי שום אמצעי וכה"ג נמי מסיק ממשה ודוד וירושלים כי כל אלו לא קבלו שפע מן האמצעי אלא מן הקב"ה בעצמו ומהם נתפשט אור השפע לכל העולם (נזה"ק):

משה נסן של ישראל. פי' שהיה נותן להם הכנה ליעשות להם נס בזכותו. והקב"ה נסו של משה בהוצאת הנס לפועל:

לכל האותות והמופתים אשר עשה משה. שלעיני ישראל משה הוא היה העושה:

ירושלים אורה של עולם. כדאמרי' שהיה בבהמ"ק חלונות שקופים אטומים שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים להורות שהוא מאיר לכל העולם דהיינו אור השפע. והקב"ה האיר בכבודו ובעצמו אור השפע של ירושלים (נזה"ק):