עץ יוסף על בראשית רבה נט:י

מארץ מולדתו זה שכונתו. דהיינו הארץ שבו נתגדל בין קרוביו ומיודעיו:

ואשר דבר לי בחרן ואשר נשבע לי בין הבתרים כצ"ל (יפ"ת ונזה"ק) וכלו' אשר דיבר לי בחרן לך לך מארצך וממולדתך וגו'. ואשר נשבע בין הבתרים לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת (ועיין נזה"ק):

הרי זה מלאך מסוים. מלאכו משמע מלאך מיוחד ומסוים (מת"כ) וכתב השל"ה שזה הוא מטטרון ראש המלאכים אשר בכל מקום שנראה השכינה נראית עמו. וכן משמע לקמן בש"ר פ' ל"ב ע"ש:

בשעה שאמר אברהם כו'. מילתא באנפי נפשיה הוא. שאע"פ שלא בקש אלא אחד. הקב"ה זימן לו ב'. משום שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות:

להוציא את רבקה לשאוב מים באותה שעה. כי היתה בת גדולים שלא יצתה לשאוב מימיה (יפ"ת):

ללוות את אליעזר בהליכה ובחזרה לשומרו בדרך:

רק מיעוט ואתי לדיוקא בני שהוא עולה תמימה לא תשב שמה אבל בן בני יעקב חוזר. ואי לאו האי מיעוטא ה"א דנאסר לכל זרעו לצאת לח"ל (יפ"ת):