עץ יוסף על בראשית רבה נד:ה

רועיו של אברהם כו'. שעל ידי צאנו נתברר לרועים מתחלה שהבאר של אברהם ועם כל זה לא נמנעו מגזילתם ועכשיו נתינת הכבשות יהיה למזכרת עליו לזכותו בבאר כי יזכרו מה שנתוודע להם בצאן (יפ"ת):

אתה סימן לבניך שכל מה שאירע לאבות סימן לבנים:

הה"ד אז ישיר ישראל עלי באר ענו לה דמשמע שעלו המים לקראתם בדוגמת בארו של אברהם שעלה לקראת צאנו. ועל זה אמר שם באר חפרוה שרים אלו אברהם ויצחק וכדמפורש בפסיקתא:

מן אתרה פי' מן מקומה:

אלא בעבור תהי' לי לעדה. דמשמע לעתיד כלפי עדה הקדושה בדור המדבר כמ"ש בפסיקתא: