עץ יוסף על בראשית רבה נג:ד

אלא מה שאמרת לאברהם כו'. כלו' אע"פ שלא שב למועד אשר יעדו. דברו קיים בשמים. כי ממכון שבתו השגיח לפוקדה. ומאמר שוב אשוב אליך אינו חזרת עצמו ממש. אלא שישוב השגחתו אליו לטובה לעשות חפצו. ולעולם ה' דברך נצב בשמים פי' לעולם ישגיח ה' ויקיים דברו ממכון שבתו מן השמים (יפ"ת):

שוב ועשה מה שאמרת לאברהם כו'. פי' שוב נא לקיים הבטחת הבט נא השמימה וגו' להיותם ככוכבי השמים כאשר היו ביציאת מצרים בימי משה וכדלקמן בבמדב"ר פ"ב:

ופקוד גפן זאת וה' פקד את שרה. פי' ופקוד גפן זאת דבק לשוב נא. ור"ל כי כמו שפקד אז את שרה שנקראת גפן כדלעיל סי' ג'. גם עתה ופקוד גפן זאת דהיינו ישראל שעליהם אמר שם גפן ממצרים תסיע (יפ"ת):

לא ראשו סופו. דברישא כתיב שלא יכזב ובסיפא כתיב שהוא אומר ואינו עושה. דקרא בלשון תמיה קאמר וכדפרש"י. וק"ל אמאי מעיקרא קאמר לה בניחותא ובתר הכי בלשון בתמיה. ודריש שבא לרמוז עוד לחלק בין טובה לרעה. ולפי דרשא זו תרווייהו בניחותא קאמר. וה"ק לא איש אל ויכזב וגו' בטובה. וההוא אמר ולא יעשה היינו ברעה. ולפי דרשא זו שמוש הה"א של ההוא אינו ה"א התימה אלא ה"א הידיעה ההוא הידוע זה הקב"ה כמ"ש הוא ה' אלהינו (נזה"ק):

ועבדום וענו אותם וגו' ד' מאות שנה ההוא אמר ולא יעשה אלא חשב ד' מאות שנה מיום שנולד יצחק. ולא באו לכלל עבדות וענוי עד אחר מיתת יוסף ואחיו. ולא נתקיים בהם רק גירות ד' מאות שנה (מת"כ):