עץ יוסף על בראשית רבה נ:ב

והוא באחד מאי והוא באחד. דאין שני מלאכים עושים שליחות אחת והוא עושה שליחותו באחד. ואפ"ה ומי ישיבנו למחות בידו:

ואין ב' מלאכים כו'. ודכתיב ויחזיקו האנשים בידו ויוציאוהו תירצו בתוס' ששניהם הוציאוהו חוץ לעיר ורפאל הלך עמו עד צוער. וגבריאל היה מצוה אותו למהר ע"ש:

ורפאל להציל כו'. ואף על גב דאמרינן בפרק השוכר שרפאל ריפא נמי לאברהם. תירצו התוס' שם דרפואה והצלה חדא מילתא היא:

להלן באברהם קורא אותן אנשים. ולמה קראן כאן מלאכים:

להלן שהיתה שכינה ע"ג כו' לבשו מלאכות. שנראו כאנשים של צורה כדמות נורא ומבהיל מאד הדומה למלאך. וכענין ומראהו כמלאך אלהים נורא מאד. וכל זמן שהיתה השכינה ע"ג קראן אנשים כי לא נתגלה זיו מראיהם כלפי בחינת אור השכינה:

אברהם שהיה כחו יפה. להשגת מראות אלהים לא היו מראות המלאכים נורא בעיניו אלא כמו ראיית האנשים אבל לוט שהיה כחו רע פי' שלא היה רגיל בנבואה נדמו כמלאכים:

עד שלא עשו שליחותן שעדיין לא הגיעו למקום שליחותן לא נתלבשו בדמות נורא. אבל משעשו שליחותן כלו' משהתחילו לעשות שליחותן נתלבשו מלאכות בדמות נורא כדוגמת המשל שקודם שהגיע אל מקום ממשלתו הוא הולך כמו הדיוט בעלמא. אבל משהגיע אל מקום ממשלתו הולך בקומה זקופה ובלבוש מושל (נזה"ק):

לבית אוריין מקום גדולתו וחשיבותו:

כפגן אדם הדיוט:

כקאלמין אדם חשוב: