עץ יוסף על בראשית רבה נ:א

והחיות רצוא ושוב. דעת חז"ל שהחיות הם המלאכים הרוחניים. וכיון שדרך המלאכים למהר בשליחותם ואיך נתעצלו שנפטרו מאברהם בשש שעות ובאו לסדום בערב:

רצות אכ"כ כלו' דאי מל' ריצה הל"ל רצות שהוא כינוי לנקבות ל' הנופל על חיות. לכן דרש בו ל' רצון וריצוי (ובילקוט הגי' רצוא. רוצים לעשות שליחותם) כלו' שהם ששים לעשות רצון קונם. ומתוך שהם רוצים לעשות שליחותו בשמחה הם ג"כ רצים וממהרים לשוב (נזה"ק):

כזה שהוא בוזק גפת בכירה. שהוא מפזר גפת (פסולת של זיתים) בתוך התנור שהאש נאחז בהן מיד ודולקין:

כרוחא לזיקא כרוח המגלגל הנד במהרה כן אלו רצוא ושוב:

כזיקא לעננא כרוח החזק המפזר העננים:

נפטרים מאברהם בשש שעות. כדאמרי' בפ' מ' כחום היום בו' שעות היינו בתחלת שעה ששית שאז הוא זמן סעודת ת"ח. ובסוף שעה ו' נפטרו ממנו (נזה"ק) ובאין סדומה בערב בתמיה. ומפרש שמלאכי רחמים היו והמתינו אולי תועיל תפלת אברהם. ונמשכו תפלותיו עד הערב: