עץ יוסף על בראשית רבה מט:יב

מחמשים לחמשה א"ל כו'. שבקשת אברהם היה בשתי כוונות א' אולי לא יהיה רק מ"ה צדיקים. והיינו תשעה בכל עיר. ב' אולי יחסרון החמשים צדיקים ולא ישאר רק ה' צדיקים והיינו צדיק אחד לכל עיר על כן היה מוכרח לבקש בזה הלשון כדי שיהיה נכלל בדבריו אלו השני בקשות הנ"ל ורק מפני שרצון הקב"ה היה לדבר עמו עוד. וע"כ לא השיבו רק לא אשחית אם אמצא שם מ"ה. ובזה הבין אברהם שרצה הקב"ה שיחזור בו למפרע היינו לבקש על מ' ועל ל' וכדומה. ולא על יחידי סגולה כי בקש כבר על ה' יחידי סגולה:

לחלף סרדה כו'. ס"ל שהקב"ה עשה כן בכוונה לסבב הדבר שאברהם יאריך עוד בתפלות בהדרגה מלמעלה למטה. שבזה יהיה עוד אריכת אף קצת לאנשי סדום וכדאמרי' לקמן סוף פירקין שהקטיגור ממתין כל זמן שהסניגור מלמד זכות. ולזה בא ר' לוי להמתיק הדבר במשל. והמוסף הערוך כתב שהנוסחא האמיתי הוא חלפסדרא תיבה אחת. והוא בל"י כלי שעות מלא מים ובתחתיתו נקב קטן ובתוך שעה נשאר הכלי ריק ונהגו הקדמונים שבעוד מים בכלי היה הסניגור מליץ לזכות או לחובה. ובכלותם היה שותק. וממלאים אותו הכלי מים והיה מתחיל האחר לדבר. וטעם מלת חלפסדרא גונב מים עכ"ל: