עץ יוסף על בראשית רבה מט:י

נשאתי לא אחבול בלעדי אחזה אתה הורני אם עול פעלתי לא אוסיף. במענה אליהוא לאיוב שהוכיחו על מה שקרא תגר על משפטי ה' לומר כי הוא מתנהג אם ברואיו בתוקף מדה"ד ולא ברחמים. וע"ז א"ל כי לא יתכן לומר כן אל אל האומר נשאתי אף לסדומים הרשעים לומר אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם. נשיאות עון גמור:

וגם לא אחבול ר"ל וגם לא אמשכן לצדיקים עבורם. אלא בין הצדיקים ובין הרשעים ימלטו. וא"כ אין לנו רחמים גדולים מזו. ואמר עוד שה' אמר שהבריות:

הן חובלים עלי דברים. מלשון חבילות חבילות שמאספים עלי דברים מדור אנוש ודור הבול ודור הפלגה לומר איני דן כשורה ח"ו:

בלעדי אחזה בר מיני. כלומר מלבד מה שאני ראיתי ועיינתי בדינם. אתה הוריני גם תראה לעיין ולפשפש בדינם. ואם טעיתי לפי דעתך אתה הורני. ואם עול פעלתי עם הדורות הראשונים לא אוסיף עם האחרונים (נזה"ק):

לא אחריש בדיו. שנתחסד ה' עמו לשתוק לדבריו כמודה לו כי טוב דבר:

לא אחריש בדיו דלעיל מיניה כתיב מי הקדימני ואשלם וגו' ודרשינן ליה לקמן בבמדב"ר פ' י"ד באברהם ע"ש. וה"נ פי' סיפא דקרא באברהם:

ולבדים היוצאים ממך פי' בדיו ענפיו והם בניו (כמו ותעש בדים ותשלח פארות) ודע דבפסוק זה הכתיב לא אחריש. והקרי לו אחריש. והמדרש דורש הקרי והכתיב. ולפי הקרי הוא בניחותא לו אחריש וגם לבדיו הם בניו. ולפי הכתיב הוא בתמיה וכי לא אחריש גם לבדיו היינו לבניו הצדיקים הממלאים מקומו שהם כמו ענפיו. כי הענף דומה לטבע שרשו שהוא מקור מחצבו. ועיין במנחת שי:

ודבר גבורות וחין ערכו כו' ר"ל סיפא דקרא פירוש לרישא דקרא. שכן ה' ישתוק לבניו בהיותם מדברים קשות לנגדו. משום שכך עשה גם לאברהם שהיה מדבר גבורות וקשות לנגדו ואעפ"כ היה חין ערכו שניתן לו חן בעריכת שפתים בהיות כוונתו רצויה להצדיק בריותיו. ע"כ יחריש גם להם: