עץ יוסף על בראשית רבה מח:טו

בכל מקום שאתה מוצא כו'. כולהו מייתי להו בבמד"ר סוף פ"ג:

כתב רבה שהאותיות הבלתי מנוקדות רבים על המנוקדות. אתה דורש את הכתב. אך כשרבו הנקודות אז מורה שעיקר התיבה כפי הניקוד:

איו אברהם ואשמועינן דרך ארץ כדאי' בהפועלים למה נקד על איו שבאליו למדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו. וכתבו התוס' דהיינו מה ששאלו לשרה איו אברהם כדאמר הכא שאח"כ עמדה בפתח האהל כמ"ש ושרה שומעת פתח האהל. ואז נראית להם (יפ"ת):

שהן יושבות באהלים. כלו' מחמת צניעות וכדכתיב בהו איש לפתח אהלו. שהנשים היו צנועות וכששמעו שנאסרו לבעליהן נעלו דלתותיהם כדלקמן בויק"ר פ"ב. וביעל אשת חבר אע"פ שמצינו בה כאילו נהגה פריצות שמסרה עצמה לדבר עבירה כדאמר בגמ' אפ"ה מנשים באהל תבורך מנשי דור המדבר. משום שכוונתה היתה לשם שמים:

כבר היו אבודים על ידי סיסרא שאילו לא הומת מיד בו ביום שוב היה מתחזק כנגדם לאסוף אליו עמים רבים לנצחם במלחמה כי היה לו עם רב. וכן היה כחו רב מאד כמבואר בילקוט:

מן האמהות דכתיב בהו אהל. בשרה הנה באהל. ברבקה ויביאה יצחק האהלה. בלאה ורחל ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל: