עץ יוסף על בראשית רבה מז:ה

בן הגבירה למד מבן האמה. ה"ג בס"י ר' יוחנן בשם ריב"ח אמר כאן בן האמה למד מבן הגבירה הנה ברכתי אותו זה יצחק וכו'. ר' אבא ב"כ בשם ר"ב אמר כאן בן הגבירה למד מבן האמה ולישמעאל שמעתיך. כבר שמעתי אותך על ידי מלאך הנה ברכתי אותו זה ישמעאל וכו' וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק. דר"י מפרש ולישמעאל שמעתיך עתה שמעתי תפלתך וכתרגומו. דכאן נתחדש ברכה לישמעאל נוסף על הברכה שנתברך כבר ע"י המלאך שנתגלה להגר. והטעם כי עתה שנתברך יצחק בברכה יתירה גם הוא נתברך עמו באשר הוא אחיו ולכך נכנס ונסמך ברכת ישמעאל לברכת יצחק ללמד ברכה מיצחק לישמעאל ר"ל ללמדך כי ישמעאל נתברך על ידי יצחק הנה ברכתי אותו זה יצחק והפריתי אותו זה יצחק כו' כלו' דבא לרמוז במלת אותו גם ליצחק ללמדך דישמעאל נתברך ע"י יצחק מעין ברכתו. אבל ר' אבא ב"כ מפרש ולישמעאל שמעתיך כבר השמעתיך ע"י מלאך ובן הגבירה למד מבן האמה וה"ק הנה כבר ברכתי אותו והפריתי אותו זה ישמעאל כפשטא דקרא והיינו ע"י מלאך. ק"ו ואת בריתי אקים את יצחק שהוא בן הגבירה ולכן הוא יתברך עוד ביתר שאת ויתר עוז (נזה"ק) ע"ש באריכות:

אלו בני הגבירה. דילפי' ק"ו לבן הגבירה מבן האמה לי"ב נשיאים. וקאמר שחילוק רב ביניהם שאלו נקראים נשיאים ר"ל עננים כמד"א נשיאים ורוח וגו' ר"ל שיכלו כעננים אבל אלו נקראים מטות. שיהיו קיימים וחזקים כמטות ונושאות ענף ופרי. וז"ש שבועות מטות אומר סלה. כלומר השבועות והיעודים הטובים אשר לשבטים. הם אומר קיים לעולם ובב"ר סוף פ' י"ג אמר כשם שנשבע ה' לאבות כך נשבע לשבטים:

אבל אלו מטות. ושבט ומטה ענין אחד הוא וכמ"ש ישעיה י' הוי אשור שבט אפי וגו' ומטה הוא וגו'. וכן שם פסוק ט"ו:

ואת בריתי אקים את יצחק. וס"ד אשר תלד לך שרה למועד הזה לשנה האחרת. ע"ז אמר אותה השנה מעוברת היתה דפירוש למועד אשוב אליך ליום טוב הבא ראשון. ולהכי צריך לומר דס"ל לרב הונא דבחג הוו קיימי וי"ט הבא ראשון היינו פסח ואותה השנה מעוברת היתה וילדה לז'. ורב הונא חולק על מה שאמרו לקמן פ' מ"ח שהמלאכים באו בפסח. ועיין בר"ה דף י' וביפ"ת ובנזה"ק: