עץ יוסף על בראשית רבה מז:ד

לאוהבו של מלך כו'. מביא משל מוחשי ממלך ובן אדם כמוהו. שהמלך היה מעלה לו אנונה (פי' מנה בקצבה די מחסורו) וא"ל המלך אני מבקש לכפול אנונה שלך. וזה מצד יראת כבוד המלך מוצא בנפשו הכנעה. ואמר למלך לא תמלא רוחי קריר פי' לא תקרר (מלשון קורת רוח) רוחי בדברים שאינם ראוים לי הלואי קדמייתא לא תמנע. אף כך באשר עשה ה' כבר חסד לאברהם שהוליד את ישמעאל ועתה בא להוסיף לו חנינה בתולדות יצחק לעת זקנתו מן שרה. אמר הלואי ישמעאל יחיה לפניך לפי שגם לזה איני כדאי אלא הוא בתורת חסד וחנינה:

ויאמר אלהים שרה אשתך. ר"ל מפני שטענת אברהם היה שאינו כדאי לזה השיבו ה' כי מצד היותה אשתך תלד לך ואתה כדאי אל הנס (יפ"ת). אבל יותר נראה שמתיבת ויאמר אלהים שרה אשתך הוא התחלת המאמר של סימן ו':