עץ יוסף על בראשית רבה מה:א

אשת חיל לקמן פ' מ"ז דורש אשת חיל זו שרה. וכן במדרש משלי סי' למ"ד. וכן דרש כל הא"ב בתנחומא על שרה. וקצר כאן וסמך עצמו על מקומות הנ"ל:

מהו מכרה כו' עבורה כמד"א מכורותיך ומולדותיך שפתרונו עבורך ומולדתך והכוונה שהאשה הצדקת קשה לה עבורה יותר מהשגת הפנינים כמו שמצינו בשרה:

היה גדול מנחור כו' נתבאר לעיל פ' ל"ט:

לו לאברם לא ילדה. שאברהם היה במזל שלא יוליד כדלעיל פרשה מ"ג. אבל שרה אילו נשאת לאחר היתה יולדת. שהמניעה היתה מאברהם (נזה"ק):

לא לו ולא לאחר. ס"ל שהיתה עקרה ממש בטבעה ולכן אמר לא לו ולא לה שתיבת לו מחובר עם תיבת ולה שאחריה. דהמקרא נדרש לפניו ולאחריו:

שפחת מלוג כל נכסי האשה שלא קבלן הבעל באחריותו אלא אחריותן עליה אם פחתו ואם הותירו מיקרו נכסי מלוג בין שהכניסה לו בעת חופתה בין שנפלו לה בירושה אח"כ או נתנו לה במתנה סתם. אבל הנכסים שקיבל באחריות נקראות נכסי צאן ברזל דאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו:

והיה חייב במזונותיה. כדין עבדי מלוג שמזונותם על הבעל:

מהו דתנן עבדי מלוג. כלו' למה נקרא כן. ומשני שהוא מלשון מליגת הראש שהבעל מולג ולוקח שבחם. כעין מליגת הראש שתולשין השער ומניחין הראש. כך הבעל אוכל הפירות ומניח הקרן:

ולה שפחה מצרית כו'. שהיתה בת פרעה שא"ל הא אגריך על צעריך לפיכך שפחת מלוג שלשרה ניתנה (יפ"ת):

אף אבימלך וכמ"ש בפדר"א פ' כ"ו כל מה שנתן פרעה לאברהם נתן אבימלך לאברהם כמ"ש ויקח אבימלך וגו' ושפחות ויתן לאברהם:

בנות מלכים ביקרותיך. משתעי באברהם וכדלעיל פ' ל"ח. ובנות מלכים תרתי משמע פרעה ואבימלך שראו את כבודו ומסרו לו בנותיהם: