עץ יוסף על בראשית רבה מד:א

דרכיו תמימים כו'. שמאחר שדרכיו היינו דברי התורה כולם תמימים שנתן לנו כדי שיתישרו מדותינו. מכ"ש שהוא עצמו תמים. כי מה איכפת לו להקב"ה אם שוחט מן הצואר או ישחוט מן העורף אע"כ צ"ל שצונו על מעשה הטוב כדי ליישר ולצרף אותנו מכ"ש שהוא עצמו תמים:

לצרף בהם כו'. להדריך בריותיו בנתיבות היושר והאמת. וכל זה הוא ממדת חסדו וטובו. כי כן הוא מטבע הטוב להטיב (נזה"ק):

אלא לצרף כו'. ולפי שהמצוה מתאחדת עם המקיימה תארה כתואר המקיימה (יפ"ת):

האל תמים דרכו כו'. כלו' האל דרכו והלוכו עם התמים. כאברהם שהיה תמים שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך. שנאמנות לב הוא התמימות:

מגן הוא לכל כו' זה אברהם כי כן מצינו לשון מגן באברהם שנא' אל תירא אברם אנכי מגן לך: