עץ יוסף על בראשית רבה מג:ט

הרימותי ידי דה"ל למימר הגבהתי ידי:

עשאן תרומה שהפריש מהן תרומה והיינו קודם הפרשת המעשר כנ"ל:

עשאן שבועה שאסרם על עצמו באיסור שבועה. לזרז על יצרו כענין דוד ובועז:

עשאן שירה פי' עשה בהן שירה ששבח להקב"ה תחילה שזיכם לו. שמן הדין שלו הם. ומ"מ חזר ונתנן למלך סדום כדי שלא יאמר שהוא העשירו:

אמר משה הא סיוע לרבנן דהרימותי ענין שירה:

אתה אמרת כו'. כלו' דבזכותו זכו בניו וה"ל כאילו אמר לו ה' כן:

מצות ציצית תכלת של ציצית כדאי' במס' סוטה. וזה כנגד מאמר אם מחוט ממש. אבל מצות ציצית גופיה זכו בה בזכות שם שכסה ערות אביו כדלעיל פ' ל"ו (יפ"ת):

אם מחוט זה המשכן. שהוא מצויר בחוטי תכלת:

אלו עורות התחשים דהוה בו נס שלא נמצאת חיה זו אלא לשעה כמ"ש חז"ל ולא זכו בו אילולא זכות אברהם (יפ"ת):

כההיא דתנן במסכת מדות פ"ג:

פעמי רגלים עליות רגלים להקריב קרבנות ולראות פני ה':

ויען כל איש כו'. נסמך על מ"ש בפדר"א פ' כ"ז לקח אברהם את ג' תלמידיו (ענר אשכול וממרא) ואת אליעזר עבדו עמו ורדף אחריהם עד דן כו' ושם הניח תלמידיו כו' ולקח אליעזר עבדו עמו כו' ורדף אחריהם עד משמאל לדמשק ע"כ. הרי שענר אשכול וממרא נשארו בדן וישבו שם על הכלים והמתינו עד שחזר אברהם. ואברהם עם אליעזר רדפו אחריהם והצילו הרכוש ועכ"ז מפורש בתורה שנתן להם חלקם. ומזה למד דוד ג"כ:

והלאה אכ"כ אלה ומעלה. דמשמע גם לשעבר ועיקר ילפותא מיתורא דקרא שכבר נאמ' וישימה דוד לחוק ולמשפט בישראל עד היום הזה. ומה ת"ל ויהי מהיום ההוא ומעלה. אלא ללמדך שכבר היה כן מימי קדם מימות אברהם. ואי הוי כתיב והלאה לא הוי מצינן למידרש הכי (נזה"ק):

ממי למד מאברהם אלא שנשכח וחזר דוד ויסדה (יפ"ת):

בלעדי רק וגו' אשר הלכו אתי ענר אשכול וגו'. הרי דענר אשכול וממרא אע"פ שלא נכנסו למלחמה אלא שמרו את הכלים נטלו חלק: