עץ יוסף על בראשית רבה מב:ז

גלגל עינו של עולם. השחור שבעין שהוא מקור הראייה שאין אדם רואה אלא מתוך השחור שבעין:

שעשתה מדה"ד בעולם. פי' שכבשה כד"א גט מעושה. שאברהם כבש מהעולם מדה"ד שכל טובה וברכה באת בשבילו שנא' ונברכו בך וגו' (מת"כ) וע' מ"ש לעיל סי' ב'. וברות רבה פ"א:

עדיין לא נולד עמלק. שהרי בן בנו של עשו היה:

מגיד מראשית כו' הכתוב קראו ע"ש סופו:

בעין גדי תמרייא כמ"ש (בד"ה ב"ב) חצצון תמר הוא עין גדי. ולפי שיש עין גדי אחרת של ענבים כדכתב בכרמי עין גדי. פירש דזו של תמרים:

ויכלו להם ר"ל לכן חזר ואמר שארבעה עשו מלחמה עם החמשה. ומ"מ יכלו להם ואין זה מדרך טבע:

בירין בירין מסקן חמר. כן ת"א שהיו בורות שמהם מעלים חמר לחומר ונטבעו בטיט. ולכן אמר בסמוך שיצא מלך סדום דרך נס:

אלו האוכלסין דאי מלכים גופייהו איך יצא מלך סדום ואע"ג דוינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו כתיב. ה"פ שנסו עם אוכלוסיהם ונפלו רובם:

על דעתיה דר"נ קשיא. איך יצא מלך סדום. ומשני דדרך נס יצא כדמסיק ואזיל:

בשעה שירד כו' כלומר שנעשה נס למלך סדום כדי שיאמינו באברהם:

ויש שלא היו מאמינים. מאשר לא ראו הדבר בעיניהם אבל כשראו הנס של מלך סדום התחילו מאמינים באברהם למפרע:

זו עבודה צ"ל עבורה כמו ויאכלו מעבור הארץ. ופירושו דגנה ולחמה (אב"א):

אלו הכותבות הם התמרים:

כך עשו ללוט כו'. דאיכפל למכתב ויקחו שני. לאשמועינן שהיתה לו קיחה מיוחדת כי נתנוהו בסוגר שלא יברח. או לצערו טפי מפני איבת אברהם (יפ"ת):

כ"כ למה אירע לו כך. והוא יושב בסדום שישב עם רשעים: