עץ יוסף על בראשית רבה מ:ו

וכבוש הדרך לפני בניך שמעשה אבות סימן לבנים:

כי זה שנתים הרעב. כלומר שע"י הרעב נזקק לרדת למצרים כי בטענה זו קראו יוסף (יפ"ת):

כתיב לגור שם. רמז למ"ש המגיד מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם:

באברהם כתיב כי כבד הרעב. שאם לא מפני כובד הרעב לא היה יוצא מא"י אלא היה סובל. כן ישראל שאלולי כובד הרעב שלא היו יכולים לסבול לא שלח יעקב את בנימן כדכתיב והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכול את השבר (יפ"ת):

ויהי כאשר הקריב. ר"ל כמו שאברהם כאשר הקריב לבא מצרימה נתירא מהם כן ישראל כאשר קרבו זה אל זה היינו המצריים לישראל וישראל למצריים יראו ישראל:

והרגו אותי ואותך יחיו שיהרגו הזכר ויחיו הנקבה. וכן במצרים אם בן הוא והמיתן אותו. וכן כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון:

וייטב אלהים למילדות. פי' שויטב אלהים למילדות דבק לוירב העם. ולמ"ד למילדות בעבור ופי' שבזכות המילדות הטיב השי"ת לישראל וירב העם (יפ"ת):

באברהם כתיב ויהי כבוא אברהם כו'. רמז שכמו שאברהם בבואו נתכבד ביניהם והטיבו לו בחשבם כי שרה אחותו כן ישראל בבואם למצרים היו מכובדים עד מות השבטים (יפ"ת):

וילך למסעיו רמז ג"כ שישראל יעשו מסעות הרבה עד בואם לא"י ולא ילכו בבת אחת. והיינו אלה מסעי ב"י: