עץ יוסף על בראשית רבה מ:ה

ויהי כבוא אברם. דהו"ל למימר ויהי כבואם מצרימה לכלול גם האשה:

נתנה בתיבה שהטמינה בתיבה ובא אברהם לבדו. ומרומז גם בפסוק והיה כי יראו אותך המצרים משמע שיתכן שלא יראו אותך כי אטמינך:

כיון דמטא כיון שהגיע לתת המכס אמרו לו תן מכס:

אנא יהיב אני נותן מכס מה שתתבעו:

א"ל מאנין כו' כלים אתה נושא בתיבה. אמר אני אתן מכס הבא מן הכלים:

דהב כו' זהב אתה נושא:

מטכסין משי מובחר:

מרגלין מרגליות:

לא אפשר כו' אי אפשר שתפטר אלא תפתח התיבה ותראה לנו מה שבתוכה:

הבהיקה כל ארץ מצרים מזיוה. ואפשר שהכוונה שמגודל הפלגת היופי נשמע הקול בכל ארץ מצרים איש מפי איש עד כי כמעט כולם כאחד באו לראותה. וע"ד זה הבהיקה כל מצרים מזיוה (נזה"ק):

איקונין תוארה:

נמסרו לראשי הדורות. כלו' דמות צורתה נמסרה לראשי דורות כי אחד בדור תמצא לפעמים יפה כדמות צורתה. והיינו שיש קצת דמיון ליופיה עם של חוה:

ויראו אותה שרי פרעה. וס"ד ותקח וגו' ועל זה אמר מתעלה והולכת ותקח דרש שהוא לשון עילוי שלהכניסה לבית פרעה היו מעלין אותה בדמים זה אומר אני אתן כו' וזה אומר כו' לרוב מעלתה שהיו מתכבדין בדבר (יפ"ת):

ואיעלל עמה פי' ואכנוס עמה לבית המלך:

אין לי אלא בעלייתן. פי' אין לי שהצדיקים מתעלין והולכין אלא בעלייתן. אבל בשעת ירידתן מנלן שמ"מ הם מתעלים והולכין:

ת"ל וימשכו ויעלו אותו. דהו"ל למימר ויעלוהו אלא ללמדך שהיו מעלין אותו בדמים לזכות בעלייתו שלאחר ששלח המלך השלשים אנשים להעלותו מן הבור באו עוד שם אחרי' לזכות במצוה זו מפני עילוי הדמים לצדקה (נזה"ק):

ולקחום עמים כו' דמאחר דכבר אומר והביאום אל מקומם מה ת"ל ולקחום עמים אלא ללמדך שיקחו אותן בעילוי דמים מי יזכה להביאם: