עץ יוסף על בראשית רבה לח:ז

נסעו מן מדינחא כו'. בתמיה איך יתכן לומר שנסעו ממזרח בלכתם עדיין למזרח שהרי גם בקעה זו היתה לצד מזרח העולם כדלעיל סי' א':

מקדמונו של עולם כי השי"ת נקרא אלהי קדם:

לא בו מצד גמולי שיתן לנו. ולא מצד חיוב היותו אלוה. או פירושו לא בו לא לעבדו. ולא באלהותו פי' ואף לא לשמור לו יראת אלהות. כענין הפילוסופים שאע"פ שלא יתעסקו במצות. ישמרו לו תורת אלהות וישבחוהו וירוממוהו ויבקשו לדבק שכליהם בשכלותיו (יפ"ת):

ובסוף מצאו אחר החיפוש כד"א ויבוקש הדבר וימצא. ומן הדין היה שלא ימצאו אלא לנסות את הרשעים נותן להם מקום לטעות. ועיין במ"ר פ' כ'. ור"נ אמר אם ללצים הוא יליץ כלו' וימצאו הוא לשון המצאה שהקב"ה המציאה להם ללמדך שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו (נזה"ק):

כ"מ שאתה מוצא ישיבה כו' דוישבו שם מיותר אלא ללמדך שכל מקום כו'. ור"ח בא לפרש ישיבה זו היינו ישיבת שלוה וכאשר ישבו ישיבת שלוה היה השטן מקטרג ואמר ר' לוי כ"מ שאתה מוצא אכילה ושתיה דהיינו בריבוי. השטן מקטרג וכן כאן היה ישיבת שלוה ברבוי האכילה כדאיתא לקמן במד"ר פ"ט ע"ש (נזה"ק):