עץ יוסף על בראשית רבה לו:ו

שם התחיל במצוה. דהא יפת הוא הגדול והיה לו להקדימו. אלא דשם הי' העיקר בזה שהוא לקח. ואח"כ שמע לו יפת:

לפיוולא לשון כסות נאה אלא שאינו של מצוה כמו בזרע שם. לאפוקי בני חם שנדונו ערומים וכמ"ש בסמוך:

ונהגו בו כבוד כמורא כו'. כי נזהרו מפני כבודו מבלי לראות ערות אביהם מאומה אף שאין אביהם יודע עתה מאומה:

אמר הקב"ה לשם וכן ליפת. וכן לחם. לא שאמר להם דבור זה בנבואה אלא הכוונה שחז"ל דורשים זה ממה שמפורש עליהם בנביאים דברים אלו. כי אברהם וזרעו באו משם. וגוג ומגוג מזרע יפת:

שאני פורע לך כלו' שלכן מספר הכ' שהשליכם לכבשן לבושי בגדים. מפני שחרפה הוא להם להיותם ערומים על כן סיבב ה' ב"ה שלא יהיו לחרפה ולקלס אף רגע אחת:

באדין גברייא אילך שאלמלא זכות שם אע"פ שירצו חמו"ע להתנהג ברבנות לא היה סיפוק בידם. כי היה נ"נ גוזר להפשיטם ממלבושי כבוד כדי לבזותם:

בגוליהן מין בגד:

במוקסיהן מין בגד כסוי לראש היינו כובע ומצנפת (מוסף הערוך):

שבי מצרים הם מבני חם כמ"ש ובני חם כוש ומצרים: