עץ יוסף על בראשית רבה לב:י

סלק למצלי כו' עלה להתפלל בירושלים:

בהדין פלטנוס הוא הר גריזים שהכותים והשמרונים היו מחזיקים אותו לקדוש:

וחמתיה כו' וראה אדם אחד מהשמרונים:

א"ל להיכן את אזיל א"ל לר"י להיכן אתה הולך. א"ל לעלות לירושלים להתפלל:

א"ל לא טב כו' וכי אין יותר טוב להתפלל בהר הזה המבורך ולא באותו בית של אשפה (או קללתא מלשון קללה. שהוא נגד בריכא דאמר על טורא) ועל בית המקדש אמר כן אותו רשע (מת"כ):

דלא טף שלא הוצף במי המבול. וע' לקמן פ' ל"ג סי' י"א:

נתעלמה כו' נתעלמה התשובה מעיני ר"י:

לאחר שעה א"ל חמריה (הוא אדם שהנהיג חמורו) רבי תן לי רשות ואני משיב לו תשובה. א"ל החמר לאותו רשע אם הר זה אחד מן ההרים הרמי' והגבוהים שבעולם. הא כתיב כו' הרי שהוצף במי המבול. ואם מהרים הנמוכים הכתוב לא השגיח עליו ולא החשיבו לכתוב שהוצף:

לא יהיה בך עקר מן התשובה (כן הוא בד"א פ"ג) לשואל דבר נגד התורה:

אפי' בבהמות שלכם. כלומר אפילו העוסקים בענייני החמריות להנהיג את הבהמות. עכ"ז לא ימצא בו עקר לגמרי מחכמה. ובד"ר הגירסא בבהמין שבכם והם החמרין מנהיגי הבהמות:

רצוף תשובות כרמון ל' הכ' רצוף אהבה. והמת"כ פי' מחובר ומהודק כגרעינים ברמון עד שאפילו העמי הארץ ימצאו מטבע נפשם לפעמים להשיב תשובה ניצחת. וזהו זאת נחלת עבדי ה' כי זאת חלק נפשם האצולה ממעל:

כרמון הא"א גרס כרמון והדין כל כלי יוצר כו'. והוא פסוק הג' שאמר שקרא עליו ג' מקראות: