עץ יוסף על בראשית רבה כז:א

כתיב כי יש אדם וסיפא דקרא ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה:

גדול כחן של נביאים כו' שהירשן לדמות את השי"ת לצורך האדם ובבמדבר רבה פ' י"ט איתא שמדמים דמות גבורה של מעלה לצורת אדם וכאן דברו דרך כבוד וכינוי כלפי מעלה. ועיין ביפ"ת:

ואשמע קול אדם ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה ואין זה אלא השי"ת:

דמחוור יתיר מוחוור ומבורר בו שהשי"ת נקרא אדם:

לא בעמל כו' שלא ידומה שבראו בעמל ממש. וזה מרומז בתיבת וכשרון פירוש שהפעולה של הבריאה נעשה בכשרון ובטוב שלא ביגיעה. אלא בדבר ה' שמים נעשו פרש"י שהמעשים היו מתכשרים מעצמן בלי טורח:

זה דור המבול שהיו זורעים אחד לארבעים שנה כמ"ש בתנחומא כאן. ומ"ש יתננו חלקו שע"י טובה שנתן להם בעוה"ז קבלו כל חלקם של עוה"ב וגרם להם שרבה רעתם בארץ: