עץ יוסף על בראשית רבה כג:ו

אדם שת אנוש ושתק כו' פי' למה הפסיק כאן בתורה דכתיב וידע אדם עוד וגו' ותקרא את שמו שת וגו' ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש וגו' ושוב הפסיקה התורה מלחשוב סדר התולדות והתחילה פרשה אחרת זה ספר וגו' וע"ז בעון מ"ט שתיק מאנוש ואילך ולא סיפר עוד מעשה קינן מהללאל ירד וכו'. ותירץ שעד כאן נבראו בצלם ובדמות שמפורש אצל אדם ואצל שת. אצל אנוש כתיב ולשת יולד גם הוא לרבות שהוליד את אנוש ג"כ בצלם ובדמות ואח"כ אז הוחל לקרא בשם ה' ונעשו חולין ולא יכלו עוד להוליד בצלם ובדמות (יפ"ת):

קינטורין צורתם נבראו מהופכים ומתנגדים לצורות אדם שנעשו כקופים והמעריך פירש פגומין:

טרשים פי' צונמא קשים וחזקים כסלע שלא היו יכולים לחרשן (רש"י) וזה לעונש על שעבדו עכו"ם על ההרים וכדכתיב אלהיהם על ההרים וגו' (נזה"ק):

מרחיש מסריח שמתחילה היתה מיתתן כעין מיתת נשיקה ולא שלטה בהם רמה ואח"כ שלט בהם מלאך המות והמת מבאיש ומסריח:

פניהם כקופות שנשתנו פניהם כצורת הקוף שדומה לאדם במקצת:

חולין למזיקים הפקר כמו החולין שיד כל בו. ובתחלה בהיות עליהם צלם אלהים היו המזיקים בדלים מהם. ודרש הוחל מלשון חולין. שאז הוחל הדור ויצאו לחולין למזיקין (יפ"ת ונזה"ק):

הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין דהוי אמרי מה בין דגחין. כצ"ל (נזה"ק):

מה בין כו' כך היה אומר מה בין המשתחוה לדמות או בין המשתחוה לאדם החשוב ממנו. אמר הקב"ה אין צלם אלהים חשוב בעיניכם יסור הצלם מעליכם וישלטו בכם המזיקין: