עץ יוסף על בראשית רבה יג:טו

ויהא אדם צריך לברך דתנן על הגשמים אומר הטוב והמטיב:

בתחילה כדי רביעה פי' אם עדיין לא ירדו גשמים בזמן זה. צריך שירדו כדי רביעה כדי שיהיה בו ספוק לארץ להצמיחה. ואז כשירדו כל כך מברך עליהן:

רביעה בפ"ק דתענית איתא מאי לשון רביעה א"ר אבהו דבר שרובע כו'. שנא' כאשר ירד הגשם וגו'. ופרש"י כאדם שמוליד:

בסוף אפי' כל שהן אם כבר ירדו גשמים בזמן זה. ועכשיו יורדים שנית בגשמים מועטים מספיק. שהארץ כבר היא שבעה מהפעם הראשון:

שידחו פני הקרמיד. פי' במוסף הערוך הם רעפים שמכסים בהם הגגות:

שתשרה פני המגופה פי' כדי שתהיה המגופה נשרית שהיא יותר גדולה וצריך מים טפי מהקרמיד (יפ"ת):

ואין פי המגופה נשרית דכדי שתהא נשרית משמע שהיא נמחית ופריך שבכמה גשמים אינה נמחית שהיא חזקה. ומשני דלאו נמחית ממש אלא שירדו עליה כל כך גשמים שנראית כנמחית (יפ"ת):

כיצד הוא צריך לברך כשגשמים יורדים:

מייתי לה מהכא מביא ראיה מכאן שמברכין הטוב והמטיב. וע' בירושל' סוף ברכות:

אף מים קרים דהיינו ירידת גשמים הטוב והמטיב:

כדין מברך יחזקאל אבא. דהטוב והמטיב מברכין בדאית ליה ארעא וברכה שבירך יחזקאל הוא בדלית ליה ארעא:

על כל טפה וטפה שאתה ממניען אלו מאלו שנאמר (איוב ל״ו:כ״ז) כי יגרע נטפי מים. כצ"ל וכן הוא בירושלמי. ופירוש ממניען שמפריד הטפות אלו מאלו שלא יתערבו ומביא ראיה שנאמר כי יגרע נטפי מים שמשעותה גרעון ומניעות נטפי מים זה מזה. והיך מה דאת אמר (ויקרא כ) ונגרע מערכך שפירושו מניעת חשבון זה מחשבון זה:

ר"י בר' שמעון אמר שהוא מורידן במדה שנ' ומים תיכן במדה. כצ"ל וכן הוא בירושלמי. ופי' שמודד במדה כמה צריך לכל קרקע וקרקע ומוריד לה כפי צרכה (רש"י):

סליק למבקרי עלה לבקר ולדרוש בשלומו:

גמולים טובים לחייבים לפי שהגשמים טובה לצדיקים ולרשעים כדלעיל בסימן ד':

לחייבים. א"ל הדא מנא לך. א"ל כך הוה. כצ"ל (מת"כ ויפ"ת) וכן הוא בירושלמי:

תמן אמרין שם בארץ ישראל אומרים על כל אלה ברכה אחת בשנה:

שמספח למדינה מלשון נסתפחה שדהו פי' נשטף שדך. וכן כאן פירושו נהר ששוטף ומשקה מדינה כולה במקומות שצריכין לזה שאין הגשמים יורדים כמו נילוס למצרים. ונהר תוויה שבבבל כמ"ש לעיל. ובירושלמי גרסינן שמספיק למדינה (יפ"ת):