עץ יוסף על בראשית רבה ק:ה

בשעה שעמד יעקב עם עשו. לחלק בנכסי אביו:

מה את בעי מה אתה רוצה מקום במערת המכפלה או ממון. מפני שלא היה בו במערה דין חלוקה שלא היה מקום לקבור אלא ד' זוגות. וכבר נקברו אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה. ונשאר עוד מקום לזוג אחד לכן אמר ליה מה את רוצה כו' (יפ"ת):

א"ל מה לההוא גברא קבורתא כו'. פי' א"ל עשו לאותו איש אבקש קבורה בדמים וכי לא אמצא בחנם חלק אדמה ליקבר בו:

הב תן:

וסב ולקח:

הרבה ממון תכרה כך אמר לו עשו לקח לך קבורתא ובתנאי שממון הרבה תכרה עליה. תכרה לשון כרי. כלו' צבור כדי תמורת הקבורה:

אשר לקחתי לי אכ"כ. פי' דכריתי לשון לקיחה על דרך וגם מים תכרו מאתם. ומדאפקיה בלשון כירה ולא קאמר לקחתי שהוא לשון יותר ברור לרמוז הכרתי עליה ר"ל לשון כרי שהרבה ממון עד שעשאו כרי ונתן לו. והא דלא מפרש לשון חפירה. משום דבלקיחה ניחא למימר לי. שהבדילה לו מעשו. אבל בחפירה מה צ"ל לי פשיטא דלדידיה הויא (יפ"ת):

עד כאן להספד פי' מה שכתוב עבדי פרעה וזקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וגו' כולם עלו להספד ולכבודו באו. אבל כתוב הנזכר מכאן ואילך מאנשי מצרים והיינו גם רכב גם פרשים מחנה כבד מאד לא הוצרכו להספד. אלא לצורך מלחמה עלו פן יפגעם עשו וסייעתו ויערערו על הקבורה. וכמו שהיה כן באמת שעלו וערכו אתם מלחמה ונצחם יוסף והביאם מצרימה אסור בזקים. וכמש"כ הרמב"ן בפי' הפרשה וכדאי' בספר הישר (יפ"ת):

גדול העולמים היה שם. ולכן אמר ויהי המחנה כבד מאד כי מחנה אלהים זה. ועל ידי ששכינת ה' היתה שם נקרא המחנה כבד מאד (יפ"ת):

כבוד חי העולמים היה שם ענן ה' מוחש לעין כל. ע"ד וה' הולך לפניהם יומם. וזה נקרא כבוד ע"ד וכבוד ה' מלא את המשכן. אבל למ"ד גדול העולמים היתה שם שכינה אבל לא מוחשת לעין (יפ"ת):