עץ יוסף על בראשית רבה י:ח

א"ר חנינא כו' דהיינו בזמן תוספת חול על הקודש דחשיב כשבת. וממילא ה"נ דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי קאי אזמן תוספת שבת דמיקרי ביום השביעי. ובאותה שעה נגמרה מלאכת העולם כדלעיל ספ"ט (נזה"ק):

ר' יוחנן מקשה כאן התפלל כו' דהא עכ"פ מצוה להתפלל בשעה שהצבור מתפללים (וכמו שס"ל לרבי יוחנן כן בפ"ק דברכות) ותירצו דרבי חנינא בן דוסא נהג כן תמיד בעירו. וא"כ סמך רבי יוסי אציבורו של רבי חנינא בן דוסא (נזה"ק):

ולא צריך מקשי פי' לא היה צריך להקשת כי אינו קושיא:

חמריא כו' מוליכי חמורים היו עולים מעיר ערב לעיר צפורי. או ר"ל מן ערב כלומר בע"ש קודם הכנסת שבת:

כבר שבת כבר קיבל שבת והתפלל. ובוודאי רחב"ד הוא ובני עירו עשו כך לקבל עליהם שבת מבעוד יום גדול בעוד שהיה שהות לילך לצפורי. הילכך רבי יוסי סמך על ציבורו של רחב"ד כנ"ל:

ואי בעית כו' ואם תרצה להקשות על דבר זה יש להקשות שאיך התפלל של אחר שבת היינו תפלת מוצאי שבת בשבת ולא התפלל בשעה שהצבור מתפללים:

אמורא שהיה עומד עליו להכריז הדרשא לרבים:

אכרוז כו' הכרז לפני הצבור שיתפללו בעוד שהיום עומד טרם בא השמש ושבת היה שבשבת היו דורשים בבה"מ לרבים. וממילא סמך רבי יוסי אצבורא דרבי (נזה"ק):