עץ יוסף על במדבר רבה ט:מא

וכי מי טמאה שהכתוב מטהרה. פי' דטהורה היא יתירא הוא כיון דכתיב ואם לא נטמאה פשיטא דטהורה היא.

אסורה לבעלה. וטהורה היא אתיא ללמד שעכשיו לאחר שבדקוה במים המרים ונמצאת טהורה שלא נטמאת הוא דטהורה ולא קודם לכן אע"פ שלא זינתה ודאי. דס"ל ספק סוטה אסורה לבעלה עד שתבדק (ז"א).

טהורה לבעל כו'. פי' כלפי שאמרה תורה ונטמאה ג' פעמים למימר שהיא טמאה לבעל ולבועל ולתרומה. על זה אמר עכשיו שהיא טהורה לבעל וטהורה לבועל שנחשד עליה שאם אח"כ מת בעלה או גרשה מותרת לו וטהורה לתרומה.

שאם היתה עקרה כו'. עיין סוטה דף כו ובילקוט בשם ספרי זוטא.

טהור הוא הולד. שתלד מכאן ולהבא (מתנות כהונה) וכדלעיל.

ושאינה ראויה לילד. כגון עקרה וזקנה שאינה ראויה להריון. וממעט לה מדכתיב ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצתה זו שאין דרכה להזריע ולהכי לא שותת (גמרא).