עץ יוסף על במדבר רבה ט:לה

אמן שלא נטמאתי. משום שצריכה לומר אמן על השבועה אמן על האלה. והיינו שאומרת אמן שלא נטמאתי הוא אמן על השבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת. ואם נטמאתי לעצמה הוא קבלת האלה שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבואו בך כל הקללות הללו. לכן אמרה אמן על זה שאם נטמאתי יארע לעצמה ויתקיים בה האלה. והספר מדבר דרך כינוי (קרבן העדה).

ר"א בשם ר"י בן זמרא אמר אמן לשבועה אמן לקבלה אמן יאמנו הדברים. אמן לשבועה מסוטה. אמן לקבלה למען הקים כו'. כצ"ל (קרבן העדה) וה"פ אמן משמש ג' דברים. העונה אמן אחר שבועה שחבירו משביע אותו כמוציא שבועה מפיו דמי. והאומר לחברו הריני עושה לך דבר זה על מנת שתקיים לי תנאי זה ועונה אחריו אמן. כאילו אמר בפירוש בפיו שמקבל עליו תנאי זה מה שהתנה חבירו עמו. והעונה אמן אחר תפלה ותחינת חבירו הרי הוא כאומר יהי רצון שכן יהא ויתאמתו דבריך.

אמן לשבועה מסוטה. שהרי הכהן היה משביעה וסגי באמירת אמן שאמרה היא ובדקי לה מיא.

אמן לקבלה למען הקים כו'. דכתיב ברישא ארור אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת אשר צויתי את אבותיכם וגו' למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם כיום הזה ואען ואומר אמן ה'. והיינו שקיבל על עצמו ארור.