עץ יוסף על במדבר רבה ט:כו

לדורות מנין. פי' בשילה ובבית עולמים. תלמוד לומר זאת תורת הקנאות. הקנאות המקנא יקנא בשילו ובבית עולמים. כן נראה לפי גירסא זו. אבל לקמן סימן נא איתא זאת תורת הקנאות הקנאות שהוא מקנא לה בבית עולמים ובשילו ובנוב וגבעון. ועיין רש"י בסוטה דף טו ד"ה איסי בן יהודה כו' שכתב דשילו משכן הוא ואין צריך לרבוייא דהוא עיקר הכתוב. ונוב וגבעון אין משקין בה סוטות דהא במה הואי כו' ולא קרבה כהן מנחת סוטה. אבל בית עולמים (בית המקדש שבירושלים) הוצרך לרבות שלא תאמר משכן נאמר ולא מקדש. אבל התוס' שם ד"ה לרבות נוב וגבעון מקיימים הגירסא.

להביא את מי שנתחרש בעלה. כן הוא בספרי. אבל בגמ' סוטה דף כז יליף לה מאיש איש.

שב"ד מקנאין להם. אם רואים אותה שמנהגת בפריצות.

להוציא את הארוסה ואת היבמה. ארוסה דלא קרינא בה תחת אישה. ויבמה לא מיקרי אשתו כיון דעדיין לא בא עליה ולא אגידא בהדיה אלא מחמת קידושי אחיו. ולא ממעטינן אלא דלא שותות ולא נוטלות כתובה הא קינוי מקנין להם כדלקמן.