עץ יוסף על במדבר רבה ט:כה

הצער. של ההשקאה.

וזו שישבה בביתה ולא עשתה כן הפסידה. בתמיה. כלומר הלא עכ"פ היא יותר צנועה שלא באת לידי כך אף שחפצה בבנים.

שאם היתה יולדת בצער כו'. ובשביל זה לא תסתרה עם איש שהרי יחוד אסור מן התורה ונקרא קלקול.

אין נותנים שכר לעבירה. שעכ"פ עשתה עבירה כשהסתירה עצמה כנ"ל והזקיקה עצמה להשקותה.

אסורה לזרע. פי' אסורה לזרוע זרע מבעלה.

יכול כו'. מאחר שנאסרה תשאר באיסורה. תלמוד לומר ונקתה כו' מותרת היא לזרע מעתה. וכמ"ש בספרי שאין אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב.