עץ יוסף על במדבר רבה ט:יב

שהיא נותנת לו יסורין בעולם הזה. כי לבסוף יתודע הדבר ותגלה רעתו וילבש הגבר קנאה וכעס עליו. והבעל משקה אותה מים המרים והמים בודקין את הנואף ג"כ.

הסירו נטישותיה. הם הזמורות הרעות. והוא שם מושאל על בנים הנולדים באיסור. כי מקורם לא לה' המה כי מולידיהם כפרו בה' בעת עשותם המזימתה.

שהוא גונב מקור חברו. הוא שם מושאל דרך כבוד.

ואומרת ממך אני מעוברת. פי' שאומרת לבעלה ממך אני מעוברת.

דייתיקי. פי' שטר צואה. ונקרא כן מלשון דא תהי למיקם דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי.

וישראל נואף בא עליה. וודאי דאפילו כהן נואף בא עליה הולד ממזר ואינו רשאי לשמש על גבי המזבח. אלא דמשכחת לה שאינו ממזר כגון שהראשון קדשה על מנת שאין בה מומין. ואח"כ נמצא בה מומין שאפילו בנה מורכב על כתיפה הולכת לה. ובזה מתורץ מה שמקשין הא ממזר לא חי. עמ"ש בתנחומא וכל דברי רד"ל לקוח משם.

ומעלה עולות בשבת. היינו עולת התמיד.

החרם הזה כו'. חרם הוא מצודה שצד דגים במים כמה דאת אמרת חרמו של ים. ומצודה נקרא מה שפורשים אותו ביבשה.

אבל האשה צדה בים וצדה ביבשה. אפשר הכוונה שהיא מאבדת אותו מן העולם הזה ומן העולם הבא ע"ד שאמרו חז"ל שעולם הזה דומה ליבשה והעולם הבא דומה לים שכל מי שאינו מכין ביבשה אין לו מה לאכול בים. וזה שאמר הכתוב אשר היא מצודים וחרמים. ובילקוט דריש צדה בעולם הזה וצדה בעולם הבא. המצודה הזה צדה ביבשה ולא בים. והחרם הזה צד בים ולא ביבשה. אבל האשה צדה במים וביבשה עכ"ל. הרי כמו שפירשתי ועיין קהלת רבה פסוק ומוצא אני מר ממות את האשה. ופסוק כי לא ידע האדם את עתו.

לבה שהיא תובעת בלבה. כלומר אף שתובעת רק בלבה ולא תגלה בפה עכ"ז היא כמצודים לצוד את האיש. ומכל שכן אם היתה תובעת בפה אז ח"ו היו כולם נכשלים בה.

שאינה תובעת בפה. שנטע הקדוש ברוך הוא בטבעה כך בגזירת והוא ימשל בך כדאיתא בעירובין דף ק ע"ב.

כשם שיש דעות במאכל כו'. שיש ממאס במאכל מחמת מיאוס דבר מועט ויש במרובה ויש שאינו איסטניס כלל. כך דעות בני אדם חלוקות בקפידות פריצות אשתו.

פורח על גבי כוסו. אף שלא נגע בכוסו. כן ימצא איש אף שלא ראה מאומה מאשתו רק שידמה מעט מן המעט בלבו על אשתו זה סימן שבטבע שונאה וחפץ לגרשה על כן חושב עליה רע בחנם.

זבוב שכן ע"ג כוסו. כלומר בדבר מועט שמדברת עם אדם.

ומניחו כמות שהוא. נוטל הזבוב ומשמר הכוס שלא ישכון עליו זבוב עוד. כמו שעשה יהודה בן פפוס שנעל את הדלת בפני אשתו. ודימה הענין הזה לזבוב ע"ד מליצתם היצר הרע דומה לזבוב היושב על מפתחי הלב.

שנעל את הדלת. כשיצא לשוק נעל את הדלת מפני אשתו שלא תדבר עם שום אדם.

נהיגין כו'. בתמיה וכי אבותיך היו נוהגין לעשות כן שמפני זה נכנס איבה בינו לבינם ומזנה תחתיו (רש"י) ועוד כיון דאבותיך לא היו נוהגין לסגור הדלת בעד נשותיהם אם כן לפי הקפדתך ראוי שתחוש לעצמך לפסול ממזרות.

אם זכה. כלומר שמן השמים יצילוהו להפרד ממנה שלא יחטא ח"ו.

ראוי היה. דייק מדכתיב כי ימות ודאי. והוי ליה לומר אם ימות.

דבר אחר טוב וגו' שהקדוש ברוך הוא מעביר כו'. מפרש בזה מלת ועבר. שהונח על דבר שבא מחוץ. כי ה' ב"ה מעורר לבו שיעבור עליו רוח קנאה.

קולנית. שצועקת בקול רם דרך עזות. ובתוספתא איזו היא קולנית כל שהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעין את קולה. ועיין בכתובות דף עב.

רגל רמה. פסיעות גסות בקפיצה דרך גבר.

לכך נאמר ועבר עליו רוח קנאה. שהקדוש ברוך הוא יעביר עליו רוח שיקנא לה.

תני דבי ר' ישמעאל אין אדם כו'. בסוטה דף ג איתא תנא דבי ר' ישמעאל אין אדם מקנא לאשתו אלא א"כ נכנסה בו רוח. שנאמר ועבר עליו רוח קנאה. מאי רוח רבנן אמרי רוח טומאה (פרש"י ע"י שטן הבא להחטיאו להקניט את אשתו) רב אשי אמר רוח טהרה (פרש"י רוח טהרה ששונא את הפריצות) ומסתברא כמאן דאמר רוח טהרה כו' ע"ש. מזה תראה שחסר כאן.

וקנא את אשתו רשות. פי' רצה לקנא יקנא רצה לגרש יגרש (תוס').

ר"ע אומר חובה. פי' יקנא אבל לא יגרש.

יכול אף זו כן. ר"ל יכול אף זה שיראה את אשתו עוברת על דת יהודית נסתרת עם שכניה לא יקנא לה.

כי עוף השמים כו'. ר"ל שנודע מבלי הגדה רק בהעברה בעלמא. וכמו שמסיים אין עבירה אלא כרוז. כי נסתבב מלמעלה שיצא הקול.

אדם עובר בסתר. כגון אשה פרוצה עוברת בסתר. והקדוש ברוך הוא מכריז בגלוי. שנותן בלב בעלה לקנאות לה והדבר מתפרסם בגלוי (רש"י).

וכן הוא אומר ויקנא ה' לארצו. התרה בילק וחסיל וגזם שלא ישחיתו עוד את ארצו. דבשילוח גובאי משתעי קרא. ולארצו פירוש על ארצו.

ג' טומאות נאמרו בפרשה. ונסתרה והיא נטמאה. והיתה אם נטמאה. תחת אישה ונטמאה (ז"ר). ורש"י כתב אחד וקינא את אשתו והיא נטמאה.

ואחת לתרומה. שאפילו היא בת כהן ובעלה כהן נפסלה מן התרומה.

וכי מצאנו כו'. ר"ל למה צריך להביא מן המקרא לפוסלה מן התרומה שבודאי היא אסורה בתרומה אחד שנאסרה לביתה. לכן אמר ר"א דאתא לאוסרה על היבם.

לביתה. לבעלה.

אכן. פירוש הכי איתמר.