עץ יוסף על במדבר רבה ח:ז
Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 8:7 · עץ יוסף על במדבר רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →לפי שהוא אומר (במדבר יט) כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל. כצ"ל.
מגיד שטובת קדשים לבעליהם. פי' שטובת הנאת קדשים לבעלים. ר"ל שהרשות ביד בעלים לתת קדשיהם לאיזה כהן שירצו. ונוטל מישראל סלע או יותר כדי לתת תרומתו או שאר קדשיו לבן בתו כהן. אבל כהן עצמו אסור אפילו לסייע בבית הגרנות. וכל שכן ליתן לבעלים מעות בעד זה. ואם עשו כן חללו.
מעשר כספו. ס"ל שצריך ליתן מעשר מריוח כספו (ז"ר).
מעשר בהמתו. כדאיתא במשנה פרק איזהו מקומן והמעשר לכל אדם. ופרש"י מעשר בהמה.
ושלמים כו'. שלמים ותודה דכתיב בפרשת צו שהחזה ושוק לכהנים מכלל השאר לבעלים. וגבי פסח כתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו'. ונטע רבעי הוא אם נטע אדם אילן. שלש שנים הוא ערלה ואסור בהנאה. ובשנה הרביעית נאכל לבעלים בירושלים.
ובכורו. כדאיתא במשנה פרק איזהו מקומן הבכור נאכל לכהנים. ופרש"י כדכתיב (במדבר יח) ובשרם יהיה לך.
איש אשר יתן לכהן לו יהיה. לפי שאמרו משמרה שזכתה באיל זכתה בכסף. כצ"ל.
משבא מזיפרין. אמר מה לי בין יהויריב נוטל את הכסף כו'. פי' זו היתה משנת ר"ע עד שלא בא מזיפרין שאז היה סבור שהגם שאין מקריבין כלל האיל מכל מקום הכסף שנתן לכהן לו לכהן יהיה. אבל אחר שבא מזיפרין אמר היכא אמרינן שהכסף שנתן לכהן לו יהיה אלא היכא שמקריבין האיל אלא שמקריב אותו משמר אחר. אבל אם אין מקריבין כלל האיל כגון שמת הגזלן אחר נתינת הכסף לכהן קודם שהביא את האיל. יטול הכסף מכהן ויחזיר ליורשי הגזלן. לפי שאמרו משמרה שזכתה כו'. כנ"ל לישב הגירסא שלפנינו. ועיין בספרי ובילקוט.
אמרת מתנת איש מתנה. כי כן כתיב איש אשר יתן. אבל מתנת קטן אינו כלום. אך מנין לרבות אשה תלמיד לומר ואיש לרבות. ר"ל וי"ו של ואיש רבוי הוא ומרבה מתנות אשה ויורשי קטן. וצריך לומר דמיירי שהניח הקטן תבואה ומת. וסלקא דעתך אמינא כיון שהקטן לא היה מחוייב לעשר גם הם פטורים קא משמע לן (ז"ר). ואפשר שצ"ל ואפוטרופסי קטן. ועיין גטין נב ע"א (רד"ל).
הרי שמדד לכהן בארץ כו'. לפי הגירסא שלפנינו כך פירושו אם הניח הפירות בארץ אע"פ שבאו כהנים אחרים אין רשאי ליטול ממנו וליתן לאחרים. אבל אם מדד בקופה של בעל הבית ונתוספו עליהם כהנים מותר ליטול מהם וליתן לאחרים. וקשה דהא אפילו הוא בארץ לא זכה בה הכהן דהא עדיין מונח בקרקע של בעל הבית. ועוד דדוחק לומר שבעל הבית מדד לתוך קופה שלו. לכן נראה שכך צ"ל הרי שמדד לכהן בארץ כו' יכול קורא אני עליו איש אשר יתן לכהן לו יהיה תלמיד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו. או אפילו מדד לו בקופה (ר"ל בקופה של כהן) ונתוספו אחרים יכול קורא אני עליו ואיש את קדשיו לו יהיו תלמיד לומר איש אשר יתן לכהן לו יהיה. וא"ת הא קיימא לן בח"מ דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה. וי"ל דגבי מתנות כהונה הקילו (ז"ר).
הרי שפדה את בנו בתוך שלשים. דנפל הוי ולא מחייב בפדיון (רש"י). אבל בתוס' פירשו דאפילו בידוע לן שכלו חדשיו. בבן חדש תלה רחמנא.
לאחר ל' אין מוציאין. אפשר דהא קא משמע לן משום דקיימא לן דאם נתן לו בתוך שלשים ומת בתוך שלשים דצריך הכהן להחזיר לו חמשה סלעים כדאיתא שם במשנה. אבל אם נתן לו בתוך שלשים ומת לאחר שלשים דאכתי לא קיים מצות פדיון שהרי נתן לו בעוד שהיה פטור מפדיון. והוי אמינא דמוציאין מיד הכהן ויחזור ויפדהו. ונפקא מינה שאם ירצה אח"כ ליתן לכהן אחר יהא רשאי. תלמיד לומר ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה שאין מוציאין מידו (ז"א).