עץ יוסף על במדבר רבה ה:ט

כבלע הזה שהוא נופל מן העין כו'. פי' כשיעור הרף עין שהמכסה יורד למטה על העין ומכסה העין וחוזר ונגלה עד מהרה. וזהו הרף עין שנרפה העין מראייתו (מתנות כהונה).

מהו כי ראו בארון ה'. הכוונה כמו דפריך בפרק אלו נאמרים משום דראו ויך. ופרש"י משום דראו ונסתכלו ויך בתמיה.

קוצרים ומשתחוים היו. דייק מדכתיב ובית שמש קוצרים. למאי נכתב זאת אם לא לגנותם. שלא בטלו ממלאכתם לכבודו.

מאן אימרייך. פי' מי הכעיסך שהכעסת ולא הצלת עצמך מן השביה. ואתה מאן פייסך שנתפייסת לבא מאליך (רש"י) ועיין בבראשית רבה פרשה נה.

איתא חמי. בא וראה.

כמה תקלה גדולה. בא להם.

רבי אבוהו ור' אלעזר. מדלא כתיב וחמשים איש בוי"ו. גם מדכתיב איש איש בכל פרט משמע להו דהיינו השבעים היינו החמשים אלף למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דא"כ לכתוב חמשים אלף ושבעים איש (רש"א).

שבעים איש זו סנהדרין כו'. ולפי דבריו יתיישב דנקט איש בכל פרט. אבל לא יתיישב דהוי ליה למכתב וחמשים בוי"ו (רש"א).

אליהו אומר. הוא תנא דבי אליהו חלק א' פרק יא ושם הוא בארוכה שנתקבצו ויצאו למלחמה בימי עלי עם הפלשתים ונפלו מהם מישראל כמה אלפים. ובסוף כשהחזירו הפלשתים את הארון נפלו מישראל חמשים אלף איש ונפלה כת סנהדרי גדולה עמהם. ומי הרג אותם הוי אנשי בית שמש שראו את הארון והתחילו שוחקים וזוקפים עיניהם ועומדים ומרקדים ומדברים דברים יתירים. ועי' שם באריכות.

ואיני מכרית שמו. כלומר אני מסבב שינצל נפשו וישאר זרעו ושמו בעולם תמיד.

לו הקשבת וגו'. ויהי כחול זרעיך וגו' לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני. וזהו ואיני מכרית שמו לעולם.

בני אוהבי. אברהם כדכתיב זרע אברהם אוהבי. וגם נקרא אברהם ידיד שנאמר מה לידידי בביתי ודרשו חז"ל על אברהם.